נסים נ' עזרן - פסקדין

פסק דין

1. בפני תובענה שהחלה בלשכת ההוצאה לפועל כבקשה לביצוע שיק על סך של 8,500 ₪ בחתימת ידה של הנתבעת לפקודת "קובי". מועד פירעונו של השיק 10.6.11 ונתבע על ידי האוחז בשיק הוא התובע.

לטענת הנתבעת מסרה את השיק לידי ידיד קרוב שלה, מר ניסים חכמון (להלן: "ניסים") אשר בקש ממנה את השיק נשוא התובענה למטרת ביטחון למשך מספר ימים מבלי שפירט לאיזה צורך נדרש השיק.

מוסיפה הנתבעת כי מסרה את השיק לידי ניסים לאחר שהבטיח לה כי לא יעשה בשיק שום שימוש וכי יחזיר לה את השיק בתוך כמה ימים.

למרות בקשותיה לא הוחזר לנתבעת השיק אלא הופקד בבנק וחולל בהעדר כיסוי. באותו הזמן אף נותק הקשר בינה לבין ניסים ביוזמתו.

רק לאחר כשנתיים ימים קיבלה את האזהרה מתיק ההוצאה לפועל.

2. לטענת התובע, הנפרע מר קובי שגיא (להלן: "קובי"), המחה לו את הזכות לתבוע את תשלום השיק נשוא התובענה מאת הנתבעת. לצורך העניין צירף התובע לתצהירו, את מסמך המחאת הזכות שנערך ביום 2.2.12.

התובע אף העיד כי בעבר היה שכיר בעסק של קובי שהוא עסק של מתן שירותי מטבע על פי רישיון מאת משרד האוצר והיום הוא בעליו של אותו העסק לאחר שקובי המחה לו את כל זכויותיו בעסק.

טוען התובע כי השיק נמסר לידיו ביום 12.6.11 במסגרת עיסוקו ולמטרת ניכיון השיק מידיו של ניסים. התובע מצרף לתצהירו קבלה אשר לטענתו מהווה הוכחה לכך שניתן ערך בעד השיק ומאחר והשיק מצוי בסטטוס של "פתוח" במשרדו הוא ההוכחה לכך שלא שולם לו דבר בעד השיק.

התובע הצהיר בעדותו כי אין לו כל יד ורגל בעסקת היסוד שבין הנתבעת לניסים ולא היה לו כל מושג באשר ליחסיהם זה עם זה. התובע הצהיר כי ניסים הציג לו את השיק ככזה שנמסר לו במהלך עסקיו ולא היו לתובע כל חשדות לגבי מהימנות השטר. באותו היום ניכה ניסים שקים נוספים.

3. במעמד הדיון נחקרו בעלי הדין על תצהיריהם.

בתום חקירתה הנגדית של הנתבעת לא התווסף כל מידע ולא נסתרו טענותיה כפי שבאו לידי ביטוי בתצהיר עדותה הראשית.

לעומת זאת, בתום חקירתו הנגדית של התובע התברר כי הרישיון לעסוק במתן שירותי מטבע הוא על שמו של קובי ולא על שם התובע (עמ' 2 שורה 22 לפרוטוקול) וכי עסקת ניכיון השיק נשוא התובענה בוצעה על ידי קובי ולא על ידי התובע (עמ' 2 שורה 24 לפרוטוקול) וכי קיבל את השיק מקובי בתמורה לחובותיו של קובי כלפיו (עמ' 3 שורות 23-24 לפרוטוקול).

4. המצב המשפטי

מהמסכת העובדתית העולה מדברי בעלי הדין עולה כי הנתבעת התבקשה על ידי ניסים ליתן לו שיק טובה. שוגה ב"כ הנתבעת בטענתו כי מדובר בשיק ביטחון. שיק בטחון הוא שיק אשר מסירתו מותנת בתנאי ועל הנתבעת מוטל הנטל להוכיח את התנאי ואי קיומו.

ראו לצורך העניין האמור בע"א 623/88 מ' גולדנברג ואח' נ' המשביר המרכזי בע"מ פ"ד מד(2) 801:

"מסירה על-תנאי היא מסירה שכוונתה להקים חבות שטרית עתידית, המותנית בתנאי חיצוני מוקדם. עד למועד התקיים התנאי מוקפאת החבות השטרית, ומחזיק השטר נחשב כשומרו. אם התנאי מתקיים - החבות השטרית קמה, אם לאו - היא פוקעת ועוברת מן העולם.

מסירת שטר ביטחון היא מסירה על-תנאי, וזכות המחזיק בשטר ביטחון לממשו על-ידי סיחור ו/או תביעה לפירעון קמה, רק אם נתמלא התנאי.

נטל הראיה מוטל על החייב השטרי להוכיח הן שהייתה מסירה על-תנאי והן שהתנאי לא התקיים."

כלומר, העובדה שהנתבעת אינה יודעת את התנאי מעידה כי אין מדובר בשיק ביטחון שכן התנאי צריך היה להיקבע בין הנתבעת לבין ניסים במעמד המסירה. הנתבעת מעידה כי ניסים ביקש ממנה שיק שישמש כשיק ביטחון להתחייבויותיו של ניסים כלפי אדם אחר שלא פירט.