נסיירי נ' באדרה ואח'

פסק דין

1.עניינה של התביעה הנדונה הוא בתאונת דרכים מיום 14.4.11, כשאין מחלוקת כי רכבה של נתבעת מס' 1 עבר ליד רכב התובע שחנה בצד הכביש ופגע בו בצידו השמאלי. המחלוקת היא בתרומתו של התובע להתרחשות התאונה כטענת הנתבעות, וכן בערכו של רכב התובע עובר לתאונה.

2.היום התקיים דיון בתיק ובו נשמעו עדויות התובע והשמאי מטעמו, והצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה. נציג נתבעת מס' 2 הגיש תמלול שיחה בין החוקר לבין התובע.

3.לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בהודעת המבוטחת הנתבעת על התאונה, וכן לאחר שעיינתי בתמליל השיחה בין החוקר לתובע, אני קובעת כי התאונה אמיתית, וכי הנתבעת נסעה ליד רכב התובע ופגע בו עם הפינה הקדמית ימנית ברכבה, בצד השמאלי קדמי של רכב התובע שהוא רכב גי.אמ.סי גדול.

4.אין מחלוקת כי רכבו של התובע לא היה במצב נסיעה עובר לתאונה, רישיונו הוקפא, לא נערך לו ביטוח ע"י התובע ולא חודש רישיונו, הכל על מנת לחסוך בעלויות לטענת התובע. אין גם מחלוקת כי המדובר ברכב גדול אשר חנה עם שני גלגלים על המדרכה ושני גלגלים על הכביש עובר לתאונה. אין גם מחלוקת כי התובע ונתבעת מס' 1 הם שכנים מאותה שכונה, וכי הכביש שעובר באותה שכונה הוא כביש צר יחסית ברחוב של כ-3 מטר.

5.הרכב הוכרז אובדן כללי לאחר התאונה, היות ולפי דו"ח השמאי עלות תיקון הנזק בתאונה היה 12,122 ₪ כשסכום זה היווה 73% מערך הרכב, לפיכך הוכרז הוא אובדן כללי וכשבחוות הדעת צוין כי ערך הרכב הינו 14,224 ₪ לפי מחירון לוי יצחק, ומסכום זה הופחת סך של 1,000 ₪ בגין ערך השרידים, והיתרה שאושרה היא בסך 13,224 ₪.

6.הנתבעת לא הגישה חוו"ד נגדית למרות שהרכב שהה במוסך תקופה של חודשיים, והסתפקה בהעלאת הטענה כי התובע מבקש להתעשר על חשבון הנתבעת, ולנצל את התאונה כדי לקבל פיצוי על הרכב לאחר שלא הצליח למכור אותו.

7.יתכן והתובע אכן נהנה מכך שלרכבו קרתה תאונה כאמור, אך אין בכך כדי להסיק שהתובע רימה את הנתבעת או שביקש הוא להתעשר שלא כדין. אמנם רכבו של התובע היה מושבת ולא במצב נסיעה לפני התאונה, ואמנם הוא הוחנה שם בשכונה כשנתיים לפני התאונה, אך התאונה בפועל התרחשה כאמור לעיל, ונגרם בפועל נזק לרכב.

8.על אף שלא הוגשה חוות דעת נגדית מטעם הנתבעת הרי ידוע כי מקום שמדובר ברכב מושבת שלא נסע כשנתיים, אין מקום להסתמך על מחירון לוי יצחק כאילו המדובר ברכב רגיל ונוסע. רכב שלא נסע שנתיים טעון מן הסתם תיקון או שיפוץ כלשהו כדי להכשיר אותו לנסיעה, מעבר לביטוח הרכב וחידוש רישיונו. הוצאות הכשרת הרכב לנסיעה לא נלקחו בחשבון ע"י שמאי התובע בעת שערך את חוות דעתו.

9.יתרה מכך יש לקחת בחשבון את העובדה כי בהחניית רכב גדול כאמור בצד הדרך, גם אם שני גלגלים היו על המדרכה, תקופה של שנתיים, יש משום הפרעה לתנועה בכביש הצר שבאותה שכונה. מהתמונות שהוגשו עולה כי רכב התובע חסם חלק מנתבי הנסיעה, ובכך הוא תרם להתרחשות התאונה.

10.בהתחשב בכל אלו, אני מוצאת לנכון להפחית 30% מהפיצוי שנקבע ע"י השמאי, הן בגין אשם תורם, והן מתוך העיקרון כי על המזיק להשיב את מצב הניזוק לקדמותו והוא אינו אמור להטיב את מצבו מעבר למה שהיה.

11.בהתאם לאמור לעיל אני מעמידה את הנזק הישיר ע"ס 9,257 ₪, ולסכום זה יש להוסיף שכ"ט שמאי בסך 1,600 ₪ והוצאת גרירה בסך 200 ₪, סה"כ 11,057 ₪.

12.לסיכום, אני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 11,057 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 14.4.11 ועד יום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט בסך 400 ₪.

המזכירות תמציא העתק פסק דין לצדדים.

ניתן היום, ח' אדר תשע"ב, 02 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: