נירה נ' חריש ואח'

פסק דין

1.לרכבה של התובעת נגרמו נזקים עקב תאונה שהתרחשה במגרש חניה, בו היה מצוי רכבה וכן רכבה של הנתבעת 1, המבוטחת ע"י הנתבעת 2.

2.הנהג ברכבה של התובעת (להלן- "הנהג") העיד נסיעתה לאחור של הנתבעת 1 במאונך לרכבו ועל פגיעתה ברכבו עם החזית האחורית של רכבה, בדופן ימין של רכבו. לדבריו, הוא ראה את התאונה המתרחשת לבוא ולפיכך צפר לנתבעת 1 , אך לא עלה בידו למנוע את התאונה בהמשיכה בנסיעה.

3.הנתבעת בעדותה, הודתה באחריותה לתאונה ואישרה את נסיעתה לאחור ושמיעת צפירה, ולאחריה המכה ( עמ' 2 שורות 17-19 ו- 32-33) פגיעתה ברכבו של התובע היתה לדבריה בדופן ימין.

4. בהתאם לכך, אני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעת.

5.הנתבעת 2, הכירה בנזקי רכבו של התובע כפי שהללו הוערכו ע"י השמאי מטעמו ככל שהדברים נוגעים לדופן ימין של רכבו. בהתאם לכך, שולמו לו מלוא נזקיו למוקד נזק זה בסך 2,450 ₪ ללא מע"מ. התשלום שולם רק ביום 7/3/10, לאחר מועד הגשת התביעה ביום 21/12/09 ובטרם הישיבה המקדמית.

6.הנתבעים, הכחישו את טענות התובע בדבר אחריותם לנזקי רכבו בדופן שמאל והדין, עימם. גם לשיטתו של התובע על פי עדותו בדבר נסיבות התאונה, הוכח כי לא נגרמו לו נזקים בדופן שמאל כתוצאה מהתאונה שכן, רכבו לא הסתובב על מקומו כתוצאה מהפגיעה בדופן ימין ולא ניתן היה בכל דרך אחרת, לגרום לנזק זה בתאונה.

7.לפיכך, אני דוחה את דרישת התובע לקבלת פיצוי בגין נזקי רכבו וירידת ערך במוקד השמאלי ברכבו. לא בכדי, תוארו הנזקים בחוות הדעת של השמאי מטעם התובע, בחלוקה לשני מקרים. בהתאם לכך, שולמו לתובע כל נזקי רכבו עקב התאונה.

8.התובע, טען בכתב התביעה לנזקיו בסך כולל של 13,000 ₪ מבלי לפרט את רכיבי הנזק מעבר לנזקי רכבו למעט שכר טרחת השמאי. כך גם, לא די בהצגת אשור מהמוסך על העמדת הרכב לתיקון למשך 4 ימים , כדי להוכיח את שיעור נזקי התובע עקב זאת.

התובע, לא הציג קבלות בגין הוצאותיו בימי השבתת רכבו לצורך התיקון ולא שמעתי בעדותו כי נגרמו לו הפסדי הכנסה בגין זאת וכן לא הוצג מסמך כלשהו המעיד על הפסד זה.

9.יחד עם זאת, הוכח כי הרכב הושבת למשך 4 ימים ובכך יש מטבע הדברים משום הכבדה על התובע. בשים לב לכך שהטיפול במוסך כלל גם תיקוני מוקד שמאל שאינו באחריות הנתבעים, אני מעמידה את הפיצוי בגין ההכבדה והטרחה עקב התאונה בסך 300 ₪ בלבד.

10.הנתבעת 2 שלמה לתובע את מלוא הוצאותיו לשכ"ט שמאי ולאגרת בית משפט וכן את שילמה לו עבור שכ"ט עו"ד סך של 700 ₪.

11.משנמצא כי התובע תבע נזקים שלא נגרמו עקב התאונה ומנגד, הנתבעת דאגה לשלם לתובע את נזקיו והוצאותיו הישירים עקב התאונה רק לאחר שהוגשה התביעה לרבות שכ"ט עו"ד, אין צו להוצאות למי מהצדדים.

עותק פסק הדין יישלח לצדדים.

ניתן היום, י"ט תמוז תש"ע, 01 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: