ניר נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.תביעת התובע לקבלת מענק עבודה מועדפת נדחתה על ידי הנתבע במכתב הדחיה מתאריך 24.7.11 בנימוק כי התובע לא היה זכאי לדמי אבטלה ביום שהתחיל לעבוד בעבודה נדרשת המזכה אותו במענק עבודה מועדפת.

כנגד החלטה זו של הנתבע, הוגשה התביעה בתיק שלפנינו.

2.בכתב התביעה טען התובע כי השתחרר משרות סדיר בחודש 7/09 וכן טען כי עבד בעבודה מועדפת בחודשים 4-5/2010 במושב יעד. בחודשים 6-8/2010 בחברת אגוז ולאחר מכן כעובד ייצור ברפאל.

לטענת התובע הוא החל לעבוד בעבודה מועדפת בטרם חלפה שנה מיום שחרורו ועבד בעבודה זו במשך 6 חודשים במהלך השנתיים ממועד שחרורו.

נציין כי במעמד הדיון המוקדם ואף במסגרת תצהירו של התובע וישיבת ההוכחות, לא חזר התובע על טענתו כי גם העבודה כטכנאי מחשבים בחברת אגוז היתה בגדר עבודה מועדפת והתמקד בטענתו כי העבודה במושב יעד שבוצעה בטרם חלפה שנה ממועד שחרורו מצה"ל, היתה בגדר "עבודה מועדפת".

בא כח התובע הצהיר לפרוטוקול במעמד הדיון המוקדם מ- 26.12.12 כי באשר לחברת אגוז, התובע לא עבד בעבודה מועדפת שכן עבד שם כטכנאי מחשבים וכן אישר כי נפלה טעות בכתב התביעה באשר למועדים שבהם עבד התובע ברפא"ל וכי העבודה ברפא"ל החלה רק בחודש 10/10, כנטען על ידי הנתבע (עיין עמ' 1 לפרוטוקול).

3.הנתבע בכתב הגנתו חזר על האמור במכתב הדחיה.

הנתבע הסביר כי התובע החל לעבוד ברפא"ל מטעם חברת כח אדם, רק בחודש 10/10, לאחר למעלה משנה ממועד שחרורו משרות סדיר בצה"ל, וכי רק עבודה זו שביצע התובע ברפא"ל מהווה עבודה הנכללת בגדר "עבודה מועדפת".

באשר לעבודות שביצע התובע במושב יעד או בחברת אגוז, בחודשים

4-8/2010, טען הנתבע כי אין המדובר בעבודות מהסוג שנקבע בלוח ח' לחוק הביטוח הלאומי כעבודות הנחשבות ל"עבודה מועדפת".

הנתבע היפנה להוראות סעיף 174(ב) לחוק הביטוח הלאומי באשר לתנאי הזכאות למענק "עבודה מועדפת" והגדיר כי יש צורך בכך שבעת ביצוע "העבודה המועדפת" זכאי המבצע אף לדמי אבטלה, כאשר לגבי חייל במהלך השנה הראשונה מסיום שירותו הצבאי יש פטור מתקופת אכשרה.

פטור זה אינו קיים כאשר העבודה המועדפת מתבצעת לאחר תום שנה ממועד סיום השרות הצבאי.

הנתבע הדגיש כי התובע לא היה זכאי לדמי אבטלה ביום שהחל לעבוד בעבודה המועדפת וכי נכון לתאריך 1.10.10, לא צבר התובע תקופת אכשרה המזכה בדמי אבטלה מאז מועד שחרורו משרות צבאי.

4.נפרט תחילה את הוראות החוק הרלבנטיות ואת נוסחו של לוח ח' לחוק הביטוח הלאומי בכל הקשור בסוגי העבודות המזכות במענק "עבודה מועדפת".

סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר מהי "עבודה מועדפת" כאשר המדובר בהתאם להגדרת החוק בעבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט בלוח ח' ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כלשון סעיף 165 לחוק.

הובהר בפסיקה לא אחת כי תכלית נתינת מענק "עבודה מועדפת" הינה: "הפניית חיילים משוחררים לעבוד בסוגי עבודות, בלתי מקצועיות בעיקר, בשל נחיצותם למשק המדינה וכלכלתה, במקומות עבודה ובענפי עבודה הסובלים ממחסור כרוני בעובדים.

לאור האמור, נפסק לא אחת, כי בחינת העבודה המועדפת או הנדרשת, חייבת להיעשות לא רק בהתחשב בטיב העבודה, אלא גם בהתחשב בטיבו של מקום העבודה, שהרי אין טעם לזכות במענק את החייל המשוחרר העובד אומנם ב"עבודה מועדפת" או נדרשת, אך זאת בענף ובמקום עבודה לגביהם לא מסתיימת תכלית החוק" (עיין בסעיף 5ד לפסק דינו של כב' השופט פליטמן (כתוארו אז) בעב"ל 314/99 המוסד לביטוח לאומי נ. מיכל גוטמן (7.11.00).

5.סעיף 174 (ב)(2) קובע את הקריטריונים המזכים במענק כאשר הקריטריונים דורשים הן עבודה של 6 חודשים מתוך השנתיים מאז יום השחרור משרות סדיר, בהם עבד החייל המשוחרר ב"עבודה מועדפת" והן כאמור בסעיף 174(ב)(1) קיומה של זכאות לדמי אבטלה כאשר חייל משוחרר פטור מהשלמת תקופת אכשרה במהלך שנה מיום שחרורו.

6.לוח ח' לחוק הביטוח הלאומי קובע מהן סוגי העבודות המוגדרות כ"עבודה מועדפת" ו"עבודה נדרשת" לעניין סעיף 174 לחוק.