ניקיטין נ' האגודה למען שירותי בריאות הציבור

החלטה

1.בפניי בקשה של הנתבעת לאפשר לה להעיד את מר אלי בן פורת, מנהל כח אדם בבית החולים הפסיכיאטרי בבאר-שבע, כ"עדות סותרת" (המכונה גם "עדות מפריכה" או "עדות הזמה").

2.ואלו בתמצית נימוקי הבקשה:

(א).במהלך ההכנות של האגודה לדיון ההוכחות, יומיים לפני מועד ההוכחות, אשר התקיים ביום 23/2/11, שוחחה סמנכ"ל הנתבעת, עם מר בן פורת, אשר גולל בפניה, כי התובעת פנתה אליו אישית בעבר בבקשה להעלאת שכרה, כאשר האחרון הבהיר לה היטב, כי שכרה הוא שכר כולל. מר בן פורת אף שלח לה מכתב ברוח זו, אולם לא עלה בידו לאתרו.

(ב).עוד ציינה הנתבעת כי סמנכ"ל הנתבעת ביקשה ממר בן פורת לבוא ולמסור עדות בפני בית הדין, או לחלופין למסור תצהיר עדות ראשית מטעמו, אולם הלה סירב בנימוק שבהיותו עובד משרד הבריאות הוא אינו רשאי לעשות כן, ללא אישור המחלקה המשפטית במשרד הבריאות.

(ג).במהלך דיון ההוכחות עומתה התובעת עם דבריו של מר בן פורת, אולם התובעת הכחישה אותם מכל וכל והציגה גרסה עובדתית הסותרת את דבריו של מר בן פורת.

(ד).די בדבריו של מר בן פורת, כדי להטות את הכף ולהכריע את התיק לטובת הנתבעת (התובעת שכנגד).

3.התובעת (הנתבעת שכנגד) התנגדה נחרצות לבקשה, ואלו בתמצית נימוקי התובעת:

(א).הניסיון להכניס אל התיק את עדותו של מר בן פורת "כעד הזמה" הוא בבחינת מקצה שיפורים שאין לו צל צילו של יסוד משפטי.

(ב).הלכה למעשה אין מדובר כלל וכלל בעדות הזמה.

(ג).תצהיר התובעת הוגש לתיק בית הדין כבר ביום 14/12/10 ומכאן שהיו לנתבעת למעלה מחודשיים ימים להכין את תצהיריה.

(ד).מדוע לא התבקש זימונו של מר בן פורת בצו של בית הדין עובר לדיון ההוכחות?

(ה).בין הצדדים התנהל הליך הודעת צד ג', ביחס לצירוף המדינה כצד להליך, כאשר כבר במסגרתו היה ידוע לנתבעת היטב כי יש צורך ונחיצות בזימון גורמים מטעם המדינה.

(ו).הנתבעת תמהה – מה בדיוק היה לא צפוי באופן שמחייב כעת מתן צו כמבוקש?

אלביא דתובעת, אין לנתבעת להלין אלא על עצמה, לאור מחדלה והתנהלותה כאמור.

המסגרת המשפטית

4.תקנה 51 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, קובעת כך:

"בכפוף לכל הסדר שיקבע השופט בתוקף סמכותו לפי סעיף 18(ד)(4) לחוק –

(1)ייפתח הדיון בבית הדין האזורי בדברי פתיחה של התובע ולאחר מכן יישמעו עדיו - אם יש לו עדים, ויוגשו ראיותיו האחרות; לאחר מכן ישמע בית הדין את דברי הפתיחה של הנתבע ואת עדיו, אם יש לו עדים, ויוגשו ראיותיו האחרות, אולם רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, להתיר לבעל הדין הפותח להביא עדות סותרת בטרם יסכמו בעלי הדין את פרשותיהם."

5.נוכח הוראות אלה נקבע כי הכלל לעניין הגשת ראיות לבית המשפט הוא כדלהלן: