ניקוזר ואח' נ' מלבר ואח'

פסק דין

התובעים ראו מודעה של בית למכירה שפרסמו הנתבעים, ונכנסו לביתם. אין חולק כי הם נכנסו לבית הנתבעים לאחר השעה 23.00.

עוד באותו מפגש חתמו הצדדים על זכרון דברים.

כל צד שכר לעצמו עו"ד ע"מ להמיר את זכרון הדברים לחוזה מכר מסודר.

הנתבעים פנו לעו"ד מנשה אליאס אשר דאג לבדוק את רישום הדירה המוצעת בפנקס המקרקעין.

מעיון בנסח רישום שהוצא, התברר כי על דירת הנתבעים רשומה הערת אזהרה לטובת עמידר החוסמת אפשרות למכירת הדירה עד חודש מרץ 2011.

משכך, המליץ עו"ד אליאס לנתבעים לרדת מהעסקה עם התובעים.

בכתב התביעה טוענים התובעים כי הנתבעים הוליכו אותם שולל ונתנו להם להאמין שהמדובר בדירה שניתן לבצע בה עסקת רכישה קלה ופשוטה בעוד המצב בפועל התברר ככזה שאפשרות הרכישה מהנתבעים איננה בת בצוע.

התובעים טוענים כי הואיל והנתבעים לא סיימו עמם את העסקה הם הפסידו אפשרות לרכוש דירה אחרת.

התובעים מפנים לזכרון דברים לפיו המבטל את זכרון הדברים ישלם לצד השני סך של 10,000 ₪ בתורת פיצויים.

הנתבעים טוענים כי התובעים מתגוררים בשכנות לדירה וכי הכל יודעים שמדובר בדירת עמידר. אם התובעים לא בדקו את האפשרות עד תום, אי אפשר לבוא אליהם בטענות.

מוסיפים הנתבעים כי הוצאת נסח מרישום המקרקעין נעשתה מיד לאחר חתימת הזכרון דברים, והאפשרות של בצוע עסקה התברר מיד כבלתי אפשרי.

טענה אחרונה בפי הנתבעים כי התובע הוליך אותם שולל בכך שתחילה טען כי הוא רוכש את דירתם לאחותו שהתגרשה זמן קצר לפני חתימת הזכרון דברים בסוף יוני 2009.

בפועל התברר כי עם הכנת הטיוטא ע"י עוה"ד כי ספור האחות אינו נכון וכי התובעים מבקשים לרכוש את הדירה לעצמם.

לאחר שקראתי את טיעוני הצדדים, אני סבור שיש לקבל את התביעה בחלקה בלבד.

אין חולק שהנתבעים פרסמו את דירתם למכירה לפני שנחתם זכרון הדברים. עפ"י טיעונם של הנתבעים עצמם, בזמן פרסום השלט על רצונם למכור את דירתם, הדירה לא הייתה נכס שאפשר למכור אותו.

קודם שהנתבעים מבקשים לייחס ידיעה לתובעים, הם כשלו בכך שבכלל הציעו דירה למכירה בשנת 2009, כאשר הם יודעים או היה עליהם לדעת כי אי אפשר יהיה לבצע בה עסקה כלשהיא.

מאידך, התובעים לא ציינו כתובת הדירה ש"הפסידו" עקב המו"מ עם הנתבעים.

לפיכך, אני מחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובעים סך של 1,500 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, ז' טבת תשע"א, 14 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.