ניצן ואח' נ' תאופיק ואח'

פסק דין

לאחר ששמעתי את הנהגים והעד מטעם התובעת ועיינתי במסמכים והתמונות, ניתן בזאת פסק דין, תוך ציון נימוקים בקצרה כדלקמן:

למעשה, אין מחלוקת ביחס לנסיבות קרות האירוע כפי שאלו הועלו ע"י הצדדים והעד מטעם התובעת אשר נסע בנתיב הימני, ממש במקביל לכלי הרכב של התובע.

אירוע התאונה ארע מיד/בסמוך למעבר כלי הרכב של התובע מהנתיב הימני לנתיב השמאלי, לאחר שכלי רכבו של התובע השתלב בנתיב השמאלי, כלי רכב שנסע לפניו בלם בלימת חירום, ככל הנראה לאחר שכלי רכב נוסף בלם, כאשר לגרסת הנהג התובע, הצליח אף הוא לבלום עם כלי רכבו כאשר המרחק בין שני כלי הרכב, כלי רכבו של התובע וכלי הרכב שלפניו היה מרחק של מילמטרים.

מיד לאחר שעלה בידו של התובע לבלום כאמור, או אז הגיח רכב הנתבעים ופגע בו מאחור.

כתוצאה מהפגיעה הנ"ל, נהדף כלי רכבו של התובע לכיוון כלי הרכב שעמד לפניו.

למעשה, עניין לנו בתאונת שרשרת שבה היו מעורבים תחילה 4 כלי רכב, בסופו של דבר, כלי הרכב הראשון אשר לא ארע לו כל נזק, עזב את המקום.

לפני תביעה של התובע ותביעה שכנגד של הנתבעת 02 כנגד התובע.

העד שהתייצב מטעם התובע, אישר שראה את האירוע מזוית הראיה שלו ממש בעת קרות האירוע, הואיל ובאותה עת הוא נסע במקביל לכלי רכבו של התובע ואף צילם את התמונות מיד לאחר קרות האירוע, באשר למצבם של כלי הרכב אשר עמדו לאחר קרות האירוע.

נראה כי התמונות מדברות בעד עצמן, דהיינו, אין מחלוקת כי בעת שארע אירוע התאונה, נסעו כלי הרכב אחד אחרי השני. עוד לא יכולה להיות מחלוקת כי אירוע התאונה לא ארע ממש ו/או בעקבות "עקיפת" ומעבר התובע מהנתיב הימני לנתיב השמאלי.

אם כך היו פני הדברים, הרי שאז היינו מצפים לראות נזק שונה מהנזק שנגרם בסופו של דבר ביחס לשני כלי הרכב ולא ברור אז מדוע מעורבים באירוע 4 כלי רכב, שכן הנתבע 01 לא בלם כתוצאה מכך שכלי רכבו של התובע עבר מנתיב לנתיב אלא הדברים ארעו כפי שהעיד התובע והעד מטעמו.

אמנם אירוע התאונה ארע בסמיכות למעבר מנתיב לנתיב אך לא בשל כך.

יוצא איפה, שעל הנתבעים לשלם באופן מלא את מוקד הנזק האחורי, וביחס למוקד הנזק הקדמי, נראה כי אכן עלה בידו של התובע לבלום באופן מוחלט כך שלא פגע ברכב שמאחוריו, יחד עם זאת, היה עליו לשמור מרחק בעת שהוא עובר מנתיב לנתיב ולמנוע את אירוע התאונה, ומשכך הנני מייחסת לתובע אשם תורם, ביחס לנזק מקדימה בלבד, בשיעור של 25%.

ביחס לתביעה שכנגד, נראה כי דינה של זו להידחות שהרי, כלי רכבו של הנתבע 01 הוא זה שפגע מאחור בכלי רכבו של התובע/הנתבע שכנגד, אשר עלה בידו לעצור גם אם במרחק של מילימטר מכלי הרכב שלפניו, כאשר מכך אין לומר שצומחת לנתבע 01 עילת תביעה כלפי התובע/הנתבע שכנגד.

סיכומו של דבר, דין התביעה שכנגד להידחות ללא צו להוצאות.

ביחס לתביעה הראשית, הנני מורה בזאת לנתבעים לשלם ביחד ולחוד לידי התובע את הסכומים כדלקמן:

סך של 2,472 ₪ + מע"מ עבור המוקד האחורי, סך של 2,506 ₪ עבור המוקד הקדמי + מע"מ.

שכ"ט שמאי בסך של 390 ₪, אגרה בסך 337 ₪, שכר בטלה עבור העדים שאינם בעלי דין בסך של 300 ₪ עבור כל עד (2 עדים), שכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ₪ + מע"מ.

סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום י"ז שבט תש"ע, 01/02/2010 במעמד הנוכחים.