ניסים נ' סולימני ואח'

פסק דין

עניינה של התביעה שלפניי- תאונת דרכים בה היו מעורבים רכב התובע, נהוג בידיו ורכב הנתבעים, נהוג בידי הנתבעת 2 (להלן:- "הנתבעת").

מדובר בתאונה שהתרחשה בצומת, לתובע היתה זכות קדימה, הנתבעת הגיעה מימינו וביקשה לפנות שמאלה, כאשר בכיוון תנועתה היה מוצב תמרור "תן זכות קדימה".

הנתבעת נכנסה לצומת ופגעה עם רכבה ברכב התובע.

בכתב הגנתם, אשרו הנתבעים את נסיבות התאונה וטענו טענה אחת בלבד, הנוגעת לשיעור הנזק. על פי טענתם, לא נגרם לרכב התובע נזק כלשהו.

במהלך הדיון שלפניי, טענו הנתבעים גם לעניין האחריות לקרות התאונה, כאשר לדידם, לכל הפחות, יש לייחס לתובע אשם תורם, בשים לב לכך שמדובר בתאונה בצומת, שבו חלה חובת זהירות מוגברת על כל הנהגים.

הגם שטענה זו מהווה הרחבת חזית, אתייחס אליה בקצרה.

אין מחלוקת, כי בכיוון נסיעתה של הנתבעת היה מוצב תמרור ולכן זכות הקדימה היתה לתובע.

הנתבעת טוענת, כי עצרה בצומת, שדה הראיה שלה היה מצומצם ולכן התקרבה בזהירות לצומת ואז פגעה ברכב התובע, שהגיח מבלי שהבחינה בו.

התובע טוען, כי נהג במהירות איטית, הנתבעת התפרצה לצומת, התובע ניסה לבלום, אך התאונה היתה בלתי נמנעת.

הנני סבורה, כי במקרה דנן, הצליח התובע להצביע על כך שלא היה אשם תורם מצידו.

הצדדים עמדו על כך שהפגיעות ברכבים לא היו חמורות, רכבה של הנתבעת כלל לא נפגע והנני סבורה, כי על פי תיאור הדברים על ידי התובע, ניתן להסיק, כי אמנם נהג בצומת בזהירות ולכן תוצאותיה של התאונה לא היו חמורות.

הנתבעת מצידה ציינה, כי שדה הראיה שלה היה מצומצם, לא אמורה להיות סיבה לכך שהנתבעת לא הבחינה בתובע, אלא אם כן נהגה בחוסר זהירות, או בשדה ראיה מצומצם, אשר הפריע לה. בוודאי לא ניתן לומר, כי בנסיבות העניין האחריות לקרות התאונה מוטלת על התובע, כאשר גם בכתב ההגנה אישרו הנתבעים, כי התאונה התרחשה בנסיבות שתוארו על ידי התובע.

לאור האמור ובשים לב לכך שהתובע הביא בנהיגתו הזהירה ובבלימתו לכך שתוצאות התאונה לא היו חמורות, הנני סבורה, כי ניתן להסיק, כי התובע נהג בזהירות בצומת ואין ליחס לו במקרה דנן אשם תורם בשיעור כלשהו.

אשר לנזק, הנתבעת, או מי מטעמה, צילמו את הרכבים לאחר אירוע התאונה. לטענת הנתבעת, צילום רכב התובע מלמד, כי לא נגרם לו כל נזק.

התובע מצידו הצביע על כך שבתמונה שצורפה על ידי הנתבעת, ניתן לראות, כי מכסה המנוע בולט מעל הפנס, כאשר הנזק שנגרם, נגרם בין היתר למכסה המנוע.

על מנת לבדוק האם התובע האדיר את נזקיו בעת שפנה לשמאי מטעמו והגם שהתובע תיאר את נזקיו בפני הנתבעת כבר יומיים לאחר התאונה בעת ששוחח עמה בטלפון, ביקשתי מהתובע, טרם מתן פסק הדין, כי יצורפו לתיק התמונות המקוריות אשר צולמו על ידי השמאי (לתיק נסרק צילום בשחור- לבן של התמונות), כך שבית המשפט יוכל להשוותן לתמונות שצולמו במועד התאונה.

התובע צירף את התמונות והשוואתן מלמדת, כי לא מדובר בנזק שהֻאדר על ידי התובע, אלא מדובר בתמונות דומות לאלה שהציגה הנתבעת, כאשר ניתן להבחין, גם בתמונות אשר צולמו על ידי השמאי, כי ישנה בעיה עם מכסה המנוע אשר בולט מעל הפנס.

נציג הנתבעת 3 טוען, כי בחזית הרכב מופיעה פגיעה, אשר ניתן לראות, כי היא פגיעה ישנה, לאור סימני חלודה שיש עליה. כן טוען נציג נתבעת 3, כי אופן התרחשות התאונה אינו מתיישב עם הפגיעה במיקום האמור.

באשר לאופן התרחשות התאונה, הרי שאופן תיאור התאונה על ידי הצדדים תואם את מיקום הפגיעה האמורה, כאשר הצדדים לא יכלו להצביע על מיקום מדוייק ברכבים. התובע ציין, כי הפגיעה היתה בצד השמאלי קדמי של הרכב, עובדה שלא הוכחשה ואף תואמת את מיקום הפגיעה.