ניסים נ' מדינת ישראל

החלטה

זו החלטה "משותפת" לשתי הבקשות שהונחו על שולחו של בית המשפט.

ב- ב"ש 8011-06-10 מתבקש ביהמ"ש לבטל צו פסילה מינהלית ואילו ב- ב"ש 1218-07-10 מתבקש ביהמ"ש להורות על פסילת הרשיון של המשיב (מבקש) עד תום ההליכים נגדו.

בתיק העיקרי מואשם המשיב (מבקש) עד תום ההליכים נגדו.

בתיק העיקרי מואשם המשיב (מבקש) כי נהג את רכבו במריות של 167 קמ"ש במקום 90 קמ"ש המותרת באותו קטע כביש.

על פי הדו"ח נמדדה מהירות נסיעתו של המשיב (מבקש) ביום 27.06.10 שעה 00:00 בכביש 25 מכיוון ברוש ל-תצהיר (ק"מ 202 ל- 203) באמצעות מכשיר "דבורה".

ב"כ המבקש טען שני נימוקים עיקריים לביטול צו הפסילה, הראשון -העדר כיול של המכשיר המדידה והשני - כשלים בחומר הראיות לגבי אופן ביצוע המדידה.

לגבי הנימוק הראשון, קרי העדר כיול, דין הטענה להידחות על הסף. הפסיקה של ביהמ"ש המחוזי ב- ב"ש בסוגיה זו. לפי ע"פ 4556/07 מ"י נ' בילה דומב ו- ע"פ 5355/08 מ"י נ' עמיקם לוין כלל לא התייחסו למכשיר הדבורה אלא למכשירי מולטונובה ו- ממל"ז, לא הייתה כל התייחסות ישירה למכשיר הדבורה".

כמה שידוע לי פסק הדין המנחה והיחיד בו הושמעו ראיות של מומחה וניתנה החלטה הכוללת הוראות והגבלות באופן הפעלת מכשיר "הדבורה" הינה של כב' השופט אופיר ב- 5729/08.1 מ"י נ' ציטרון, בו נקבע בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים: 1

" 1.בהתאם ל- חוו"ד של ע.ת. 2 (המהנדס יצחק בן הרואה) ועדותו בפני ב- ח.נ. אני קובע כי מכשיר ה"דבורה" עבר בדיקה יסודית, מקיפה ע"י מומחה התביעה ובהזמנת משטרת ישראל הן ברמה מעבדתית והן ברמת הנסוי שטח שטרם מדידתו של הנאשם בתיק זה.

2.ניסוי המעבדה וניסוי השטח הוכיחו באופן חד משמעי כי מכשיר "הדבורה" היינו מכשיר אמין, מדויק לצורך מדידת מהירות נסיעתו של כלי רכב בסטייה של עד 3 קמ"ש מהמהירות עליה מצביע המכשיר ".

(ראה גם ע' 42 לפס"ד בעניין הבדיקות).

ב"כ המבקש/משיב עוד טוען כי העדר בדיקה תקופתית צריך גם הוא להביא לביטול כליל של צו הפסילה. גם טענה זו דין להידחות.

אל לשכוח כי אני בשלב של ראיות "לכאורה" (או אפילו פחות מכך). פסק הדין "המזכה"

ב- ת"תע (ב"ש) 6731/09 מי נ' חרס ניתן אחרי שמיעת ראיות בתיק ולא בבקשה לפסילה עד תום ההליכים או ביטוח צו פסילה.

בכל הקשור ל"בדיקה תקופתית" נקבע ב – ע"פ 5345/90 בראונשטיין נ' מ"י :-

"לא כללתי באלה את הבדיקות העונתית, חצי שנתית, שנוהגת המשטרה לבדוק כל מכשיר בדיקה כזו אכן רצויה היא ואף דרושה, אך אין היא חייבת להיות חלק ממערכת הראיות של התביעה. כאמור, צריכה התביעה להראות כי המכשיר היה תקין בעת ההפעלה הנדונה, שלום הבדיקות הנל די בהן לצורך זה".

עוד יש להעיר כי בפסק דין זה אין התיחסות כלל לשאלת כיול, שרק עלה באופן חד משמעי באמצעות עדות מומחה בפסק דין "לוין" וכי תעודות הבדיקה התקופתית מצויה במעבדה של מ"י ובוודאי תומצא בעת ניהול שלב העדויות בתיק אבל אין היא נמצאת בשלב מוקדם זה בכלל ברשות התביעה, ולכן אין היא צריכה להיות בין חומר הראיות בשלב זה.

לגבי המקרה עצמו, עיינתי בחומר הראיות ולא מצאתי כל כשל או פגם בולט לעין שבכוחו – אם בכלל – להביא לכרסום הראיות וביטול הצו. שני שוטרים שנטלו חלק ברישום הדו"ח מתארים את מהירות נסיעתו של המשיב כל הזמן בנתיב השמאלי מהיציאה מבאר שבע עד שהיה נמצא במצב בודד שאיפשר מדידה בטוח לפי כללי ההפעלה.

המשיב בעצמו "מודה" כי נהג במהירות של 110 , 120 , 130 קמ"ש, "