ניסים ואח' נ' כליפה ואח'

פסק דין

התביעה שבפני היא תביעה לפיצויים כספיים בגין דמי תיווך מיום 06/01/09, טענת התובעים הינה כי הנתבעת הפרה התחייבויותיה והבטחותיה לתשלום ע"פ הסכם התיווך, בהתאם לטענותיהם כפי שתובאנה בהמשך הדברים.

הנתבעת, מצידה, הגישה תביעה שכנגד נגד התובעים וכן שלחה הודעת צד ג' לרועי ומיטל שרעבי.

להלן טענות הצדדים כפי שהובאו בכתבי התביעה וההגנה, בנספחיהם ובדיון בבית המשפט:

התובעים הינם בעל העסק ומתווכת מורשה המטפלת בנכס השייך לנתבעים.

לטענת התובעים, בתאריך 06/01/09 חתמה הנתבעת בפני התובעת מס' 2 על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, כנדרש בחוק. עוד הוסיפו כי, במסגרת הסכם התיווך התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת מס' 2 דמי תיווך המהווים 1% מהסכום הכולל של העסקה, מיד לאחר שיוגש לתובעת מס' 2 הסכם מחייב בין הצדדים.

ביום 07/01/09 ערכה הנתבעת זיכרון דברים, המהווה הסכם מחייב למכירת הדירה לה"ה רועי ומיטל שרעבי מרחוב רבי יחיא 4/13, אלעד.

התובעים פנו מספר פעמים לנתבעת על מנת שזו תשלם את דמי התיווך שסוכמו אך פניותיהם לא העלו דבר. בהסכם התיווך נקבע כי איחור בתשלום דמי התיווך מעל ל-7 ימים לאחר חתימת ההסכם המחייב, יחייב את הנתבעת בתשלום כפל דמי תיווך, דהיינו 2% מהמחיר הקבוע בהסכם בזיכרון הדברים.

התובעים תמכו תביעתם במכתב דרישת תשלום, טופס הזמנת שירותי תיווך וזיכרון דברים.

התובעת מס' 2, גב' מירי לוי, טענה, בבית המשפט, כי היא המתווכת בעסקה הנדונה וכי חיפשה דירה עבור המקבלים 1 ו-2, מר רועי שרעבי וגב' מיטל שרעבי . לאחר עריכת זיכרון דברים בין הנתבעת למקבלים, המקבלת 1 הודיעה כי ברצונה לבטל את העסקה. התובעת טענה בפני המקבלת 1 כי עליה לשלם דמי תיווך אך לטענתה, המקבלת השיבה בשלילה בנימוק כי התנאים לא התקיימו ולפיכך, היא לא נדרשת בתשלום.

המקבלת 1, מיטל שרעבי, טענה, בבית המשפט, כי במעמד בו ראתה את הדירה, רשמה זיכרון דברים בנוכחות התובעת מס' 2, המקבל 1 והנתבעת. לטענתה, ביום למחרת, התייעצה בנוגע לרכישת הדירה עם רב, אשר המליץ לה לא לרכוש דירה זו, ובעקבות כך, פנתה מייד לתובעת מס' 2, והסבירה לה כי ברצונה לבטל את העסקה. לטענתה, לאחר זמן מה, התקשרה אליה התובעת וציינה בפניה כי יש לשלם דמי תיווך.

הנתבעת, בכתב ההגנה, טענה כי ביום 06/11/08 חתמה עם התובעת מס' 2 על הסכם תיווך, וביום 07/01/09 נפגשה עם התובעת והקונים. לטענתה, בשעת לילה, הנוכחים שכנעו אותה לחתום על זיכרון דברים ולהפחית 105,000 ₪ ממחיר הדירה. עוד לטענת הנתבעת, יום למחרת, התקשרה התובעת וציינה כי הקונים התחרטו וביטלו את העסקה. מאז התובעת לא עשתה דבר על מנת לקדם את מכירת הדירה ולפיכך, היא נמנעה מלבצע עסקאות בתקופה זו.

הוסיפה וטענה הנתבעת כי התובעת, פעלה בניגוד לסעיף 12 לחוק המתווכים, לפיו, מתווך במקרקעין לא יערוך או יסייע לערוך הסכם בעל אופי משפטי, בשל כך, ע"פ החוק, מתווך המפר הוראה זו, לא יהיה זכאי לדמי תיווך.

הנתבעת מוסיפה כי, הקונים והתובעת בקיאים היטב בעסקאות מקרקעין ואילו לה אין כל ידע בנושא. לפיכך, נוצר מצב לפיו, הוכן זיכרון דברים אשר לא כלולים בו סעיפים להגנת הנתבעת.

לטענתה, הסכם התיווך הינו חוזה אחיד שלא אושר כדין, אשר קובע במקום שאינו בולט, שבאם לא תשלם הנתבעת תוך 7 ימים, תהיה מחויבת בכפל דמי תיווך.

כמו כן טענה, כי המכתב המצורף לכתב התביעה לא התקבל אצלה מעולם. לטענתה, לפי התאריך הרשום ניתן לומר כי מדובר במכתב "מפוברק" .

הנתבעת, גב' אודליה כליפה, טענה, בבית המשפט, כי חתמה על זיכרון הדברים בנוכחות הקונים והתובעת מס' 2. לדבריה, במעמד זה, הוסיפה הקונה כי זיכרון הדברים יהיה בתוקף, בתנאי שהרב ייתן לכך הסכמה. לטענתה, לא היה בזיכרון הדברים סעיף להגנתה ולפיכך, הינה חסרת אונים אל מול המצב, מה גם שהינה אם חד הורית. לטענתה, כאשר נאמר לה שהקונים החליטו לבטל את העסקה, לא נאמר דבר על דמי תיווך, ורק לאחר מספר ימים ציינה התובעת מס' 2, כי שלחה עבורה מכתב אודות דמי התיווך.

לכתב ההגנה צירפה הנתבעת: כתב תביעה שכנגד והודעה לצד ג'.

בהודעה לצד ג'- מר שרעבי רועי וגב' שרעבי מיטל (להלן: "המקבלים 1 ו-2") ביקשה השולחת כי, במידה וחרף האמור בכתב הגנתה, בית המשפט יטיל עליה חובה לפצות את התובעים, הרי שצד ג' אחראי כלפיו לפיצוי ו/או שיפוי מלא ו/או השתתפות בכל הסכומים אשר תחויב בהם.

השולחת מציינת כי גב' מיטל שרעבי כעורכת דין ומר רועי שרעבי כפקיד משכנתאות, ידעו והעריכו את מצב הדברים שגרמו לתביעה וחשפו את עצמם לסיכון מרצון.