נימרוד נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית מלהחזיק רישיון נהיגה.

2.ביום 26.10.2013 נרשם למבקש הזמנה לדין בגין נהיגה בשכרות. בבדיקת דוגמא של אוויר נשוף שלו נמצא ריכוז אלכוהול בשיעור של 315 מיקרו גרם.

3.ביום 26.10.20136 קצין משטרה פסל את רישיונו של המבקש לתקופה של 30 יום.

בהחלטתו ציין פקד משה רוקח כי החליט לפסול רישיונו של המבקש לאור הרשעותיו הקודמות , המבקש נוהג משנת 1974 ולחובתו 27 הרשעות קודמות , האחרונה בשנת 2013 וכן מאחר ולטענת הקצין העבירה של נהיגה בשכרות מסוכנת ביותר .

4.המבקש עותר לביטול הפסילה המנהלית מאחר ולטענתו כל הליך השימוע לעניין רישיון הנהיגה היה פגום, שעה שלא ניתנה למבקש זכות להיוועץ עם עו"ד ו/או להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליך השימוע.

בדיון בפניי הוסיף הסניגור וציין כי יש להשיב למבקש את רישיונו גם בשל עברו התעבורתי הלא מכביד וכן מאחר ועסקינן בריכוז אלכוהול ברף הנמוך.

עוד ציין הסניגור כי ללא רישיונו לא יוכל המבקש להתפרנס.

5.ב"כ המשיבה טען בפניי כי יש לדחות את הבקשה כי לטענתו לא קיימת חובת היוועצות בזמן שימוע בפניי קצין משטרה.

6.דיון:

אדון תחילה בשאלה האם קיימת חובה ליידע את הנהג שקיימת לו זכות להיות מיוצג ע"י עו"ד ולהיוועץ בו, במהלך השימוע, ואם כן האם אי יידוע הנהג בזכות זו מהווה פגם מהותי בהליך השימוע המחייב ביטול הפסילה המנהלית?

סוגיה זו נדונה בפני כבוד השופט כמאל סעב בבית המשפט המחוזי (בעפ"ת 318-12-12), שם טען הסניגור שבפניי את אותן טענות שטען בישיבה שהתקיימה בפניי ביום 31.10.2013.

כבוד השופט כמאל סעב קבע כי אין מקום לבטל את הפסילה המנהלית אך ורק בשל פגם ככל שנפל, בזכותו של הנהג להיוועץ בעו"ד.

לאור האמור לעיל ובאמצי את קביעותיו של כבוד השופט סעב, טענת הסניגור כי יש מקום לבטל את החלטת הקצין הפוסל בשל אי יידוע נהג בזכותו להיוועץ עם עו"ד, דינה להידחות.

ער אני לעובדה כי עניין זה עומד להכרעה בבית המשפט העליון ברע"פ 88601/12, אך כל עוד לא נקבעה הלכה אחרת על ידי בית המשפט העליון, אני סבור כי ההלכה היא שאין חובת יידוע לנהג בדבר זכות ההיוועצות עם עו"ד בהליך של שימוע פסילה מנהלית.

עתה אדון לגופו של עניין בנימוקי הקצין הפוסל:

הלכה היא כי שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה לפי סעיף 48 לפקודה. תחילה קיום ראיות לכאורה בדבר אשמתו של הנהג ואם התשובה לשאלה זו היא חיובית, אז יבחן בית המשפט האם יש בהמשך נהיגתו, כדי לסכן את שלום הציבור.

באשר לקיומן של ראיות לכאורה, עיינתי בחומר הראיות ומצאתי כי בשלב זה קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המבקש. בדיקת השכרות בוצעה באמצעות מכשיר ינשוף תקין לכאורה, על ידי שוטר מוסמך להפעיל את המכשיר, ומצאתי כי הבדיקה בוצעה בהתאם לנוהל ההפעלה של המכשיר.

באשר לשאלה באם יש בהמשך נהיגתו של המבקש משום פגיעה וסיכון לביטחון הציבור ניתן ללמוד משני מקורות, התנהגותו של הנהג במקרה דנן וכן התנהגותו של הנהג בדרך כלל, כפי שהיא באה על ידי ביטוי בהרשעותיו הקודמות.

נהיגה בשכרות היא אחת העבירות החמורות המנויות בפקודת התעבורה, נהג אשר נוהג ברכב שעה שהוא מוגדר על פי החוק שיכור, מסכן את ביטחון הציבור, לכן ראוי שמי שנוהג בשכרות יורחק מההגה תקופת מה לצינון.