נטל השכנוע בעניין נסיבות פריצת אש לצרכי תגמולי ביטוח

התביעה:

בפניי תביעת תגמולי ביטוח ע"ס 364,000 ש"ח.

עפ"י כתב התביעה הנתבעת ביטחה מפעל לעיבוד זכוכית, אשר בבעלות התובעת, הנמצא באיזור התעשייה בקרית ביאליק (להלן: "המפעל") בפוליסת רימון לעסקים, בתוקף מיום 1/2/99 ועד ליום 31/1/00 (להלן: "הפוליסה").

העתק מהפוליסה צורף לכתב התביעה.

עפ"י הנטען בכתב התביעה ערך הציוד שבוטח בפוליסה הוא 4,000,000 ש"ח. בנוסף בוטחו חומרי גלם וציוד משרדי בהיקף של 1,000,000 ש"ח, כאשר הפרמייה השנתית היא כ- 50,000 ש"ח.

נטען בכתב התביעה כי ביום 13/6/99, לאחר השעה 20:00 ולפני השעה 22:00, פרצה אש במפעל,  שגרמה לנזקים למכונות ולציוד אשר במפעל, האירוע הנ"ל ייקרא להלן: " האירוע" או " אירוע השריפה".

אירוע השריפה דווח לנתבעת, אך זו התמהמה בטיפולה  בתביעה לקבלת תגמולי ביטוח, כך שהתובעת פינתה בעצמה את הציוד הניזוק ואף רכשה ציוד חדש תחתיו. בהמשך דחתה הנתבעת את התביעה בתואנות שווא.

התובעת הוסיפה וטענה כי עלות מערכת חדשה, כמו זו שניזוקה בשריפה, היא כ- 400,000 ש"ח כאשר מסכום זה יש לנכות את ערך השרידים או לחילופין תיקון המערכת שניזוקה כאשר עלות התיקון היא כ- 240,000 ש"ח בתוספת מחיר אביזר נוסף שנגנב בשווי של 63,000 ש"ח.

כן ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת בסכומים נוספים לפי הפירוט כדלקמן:

-           15,000 ש"ח       -           בגין חומר גלם שניזוק.

-           6,000  ש"ח        -           עבור ניקוי ופינוי השטח.

לפיכך, העמידה התובעת את תביעתה ע"ס כולל של 364,000 ש"ח כנ"ל.

ההגנה:

הנתבעת הגישה כתב הגנה אשר בו אישרה עצם ביטוח המפעל על ידה, אך הכחישה חובתה לשלם לתובעת תגמולי ביטוח, בין היתר מהנימוקים כדלקמן:-

א)         מקרה הביטוח הנטען בויים ו/או נעשה במתכוון לפי סעיף 26 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981.

ב)         מקרה הביטוח הנטען נעשה בכוונת מרמה ו/או תוך כדי העלמת עובדות ו/או מסירת עובדות כוזבות, כאמור בסעיף 25 לחוק חוזה ביטוח.

ג)          לא אירע מקרה ביטוח כלל.

ד)         התובעת הסתירה פרטים מהותיים ממנה עובר לכריתת חוזה הביטוח ו/או סירבה לשתף פעולה איתה.

ה)         העדר זיקת ביטוח.