נטילת חלק ומעורבות בעריכת צוואה

הוגשה לקיום צוואת המנוחה ת. ש. ז"ל, מיום 01.12.1998 (להלן: "הצוואה").

עסקינן בצוואה בפני עדים הם ה"ה: הגב' שרית אמיר ועו"ד אמיר אלופי; המנוחה מינתה בצוואתה את עו"ד שולמית מנדלמן-כהן להיות מנהלת עיזבונה.

בצוואה קבעה המנוחה כי כל זכויותיה בדירת המגורים שברחוב _______תל אביב (להלן: "הדירה") יועברו לבנה א. ת. בלבד, הוא התובע שבפני.

כן קבעה המנוחה כי רכב המיצובישי אשר בבעלותה, יועבר אף הוא לתובע.

את הכספים הרשומים על שם המנוחה בבנק פועלים, חילקה היא בחלקים שווים בין שבעת ילדיה.

יוצא איפוא כי למרות שלמנוחה 7 ילדים, הורישה היא את הנכס העיקרי שבעיזבונה ,דירת המגורים,  לבן אחד בלבד הוא התובע ונישלה למעשה את יתר אחיו.

המתנגדים 1-6 הגישו כתב התנגדות למתן צו הקיום וסוגיה זו הונחה בפניי.

טענות המתנגדים

1. א. לטענת המתנגדים, התובע, צ. (א.) ת. , היה ידוע מזה שנים רבות כנרקומן

ובשנת 1997 בעת שנבנתה דירת העיזבון, הוא השתמש בסמים ושהה במרכזי גמילה.

בשנת 1998, חזר התובע ממרכז הגמילה והתגורר יחד עם המנוחה ואביהם המנוח; לאחר מספר חודשים , ביום 01.09.1998 נפטר אביהם של הצדדים והתובע נותר לגור יחד עם אימו המנוחה.

ב.         מספר חודשים לאחר פטירת האב, החל התובע להפעיל מכבש לחצים על המנוחה ובאותה שנה (1998), החתים התובע את המנוחה על הצוואה, לטענת המתנגדים תחת לחץ וכפייה.

בכתב ההתנגדות טענו המתנגדים כי חתימת המנוחה על הצוואה ייתכן וזויפה.

ג.          בעת החתימה על הצוואה, היתה המנוחה בת 75 שנים וסבלה מבעיות בריאות קשות . עובר לתקופה זו מימן אח אחר של הצדדים (י.ת. ז"ל) את הסמים של התובע; בסמוך לעריכת הצוואה נרצח האח יורם ועל כן, כך נטען, החל התובע לסחוט כספים מאימו המנוחה.

ד.         עוד טענו המתנגדים כי המנוחה עלתה מתימן ומעולם לא למדה קרוא וכתוב; לטענתם אין שום סיכוי שהמנוחה קראה והבינה את הצוואה ועדות העדים לענין זה, לא תהא  שווה את הנייר עליו נכתבה.