נחשון נ' מדינת ישראל

החלטה

כללי

1.   זוהי בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי, שניתן לפי סעיף 238 א' לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1968 (להלן: "חוק התכנון והבניה").

 2.   צו ההריסה המנהלי ניתן ביום 7.11.11, וציווה על המבקש להרוס את העבודות שבוצעו ללא היתר בגוש 5416 חלקה 29, ברחוב רבי עקיבא 36 בראשון לציון (להלן: "המקרקעין"), הכוללות – בריכת שחייה מבטון בגודל של כ – 9 מ' X 3 מ' לערך, בחזית המערבית של המקרקעין (להלן: "הבריכה").

 טענות המבקש

 4.   למבקש לא הייתה כל טענה נגד תוקפו של צו ההריסה המנהלי, אלא בפיו טענה אחת ויחידה – לפיה הוא נמצא בהליכי בקשה להוצאת היתר לחריגות הבניה המופיעות בצו ההריסה המנהלי

המבקש טען כי הבקשה להיתר מטופלת על ידי אדריכל מטעמו, אין מניעה להוצאת ההיתר, אולם, לוח הזמנים אינו בשליטתו.

המבקש הוסיף וטען כי היתר הבניה נמצא בהישג ידו, ולכן ביצעו המיידי של צו ההריסה ייסב לו נזק רב, שאינו ניתן לתיקון.

תגובת המשיבה

5.   המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי מדובר בבניה בלתי חוקית שטרם הסתיימה, והמבקש טרם הגיש בקשה להיתר, כפי שעולה מבקשתו, מדובר בהליך מורכב, ואף לא ברור אם בסופו של יום תאושר בקשתו.

6.המשיבה טענה כי על פי ההלכה הפסוקה, בית המשפט יעכב צו הריסה מנהלי רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, ואין זה המקרה. אל מול הנזק שיגרם למבקש עומד האינטרס הציבורי לאכיפת דיני התכנון והבנייה, והמבקש עשה דין לעצמו ועשה את הישר בעיניו תוך התעלמות משלטון החוק ודיני התכנון והבניה.

 דיון והכרעה

7.  זהו מקרה מובהק בו המבקש בנה בריכה שלא כדין, וההיתר לבנייה אינו נמצא בהישג יד מיידי, ורק עיכוב פורמאלי חסר משמעות הוא שמעכבו זמנית.

הליכי הרישוי נמצאים ממש בתחילתם, ובנסיבות אלו, לא ניתן להיעתר לבקשה, כפי שיפורט להלן.

8.  סעיף 238א. לחוק התכנון והבניה, קובע: 

                  "הוקם בנין חורג, לרבות ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, או הוחל בהקמתו של בנין כאמור, רשאי יושב ראש הועדה המקומית לצוות בכתב שהבנין, או אותו חלק ממנו שהוקם או הוחל בהקמתו ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, ייהרס, יפורק או יסולק, ובלבד שהוגש לו תצהיר חתום ביד מהנדס הועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם הסמיכו לכך המציין כי –

(1)  לפי ידיעתו הוקם הבנין ללא היתר או שהבנין חורג ובמה הוא חורג;

(2) לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבנין או שנסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר;

(3)  ביום הגשת התצהיר, אין הבנין שלגביו מבוקש הצו מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על שלושים ימים".