נחשון ואח' נ' שלום ואח'

החלטה

הבקשה :

1.לפניי בקשה להפחתת גובה הערבון שהועמד על סך של 15,000 ₪, אשר הפקדתו נדרשת בערעור זה, הנסוב על פסק דין שניתן ע"י בימ"ש השלום בחיפה (כבוד השופטת עדי חן-ברק), ביום 29.7.11.

הסכסוך בין הצדדים, כפי שהובא בפני בימ"ש קמא, נגע להפעלתה של מסעדת "צל אלונים", שפעלה בשטח קיבוץ אלונים, להעסקתה של המבקשת מס' 2 (להלן: "מירב") ע"י המשיבה 1 (להלן: "עמק"), שהפעילה את המסעדה, כמעצבת אירועים במסעדה וכן לתנאים בהם נרכשה המסעדה, שנקלעה לקשיים כלכליים ועמדה להיסגר, על ידי חברה חדשה שהוקמה לצורך כך, היא המבקשת מס' 1 (להלן: "החברה"), לזכויות בציוד המסעדה, להתחשבנויות בגין שכר עבודה, דמי שימוש חודשיים, כלי רכב שהועברו מעמק לחברה ועוד ועוד.

2.בימ"ש קמא קבע בפסק דינו, כי בבעלות המשיבים (התובעים) 58% מהציוד שהיה במסעדה ערב סגירתה וכי הם זכאי ל- 58% מהתקבולים שיתקבלו ממכירתו. בנוסף, חייב בימ"ש קמא את החברה בלבד (ולא את מירב), לשלם למשיבים סך של 800 ₪ בלבד (מתוך תביעה בסך של כ- 400 אלף ₪).

שאר רכיבי התביעה נדחו ובימ"ש קמא נמנע מלחייב צד כלשהו בהוצאות, בנמקו הימנעות זו בתוצאות פסק הדין ובאופן ניהול ההליך ע"י שני הצדדים.

3.בפתח כתב הערעור טוענות המבקשות, כי "עיקרו של הערעור אינו על תוצאתו של פסק הדין, אלא על הקביעות העובדתיות שנשזרו בו". כן מערערות המבקשות על אי פסיקת הוצאות לזכותן, לאור כך שהתביעה נגד מירב נדחתה (לשיטתן), במלואה ואילו החברה חוייבה בתשלום 0.19% בלבד, מהתביעה.

המשיבות מתנגדות להפחתת הערבון בטענה שעל העירבון להביא בחשבון את ההכבדה הצפויה בניהול ההליך, כאשר במקרה דנן טוענות הן להכבדה יתירה לאור ההכבדה על ניהול ההליך בבימ"ש קמא, תוך שהן מפנים לאורכם של התצהירים שהוגשו ע"י המבקשות ולכמויות המסמכים שהוגשו על ידן שם.

דיון ומסקנות :

4.כידוע, על המבקש פטור מערבון לעמוד בשני תנאי מצטברים. עליו להראות שההליך מגלה עילה וכן, שאין ביכולתו לשלם את האגרה.

למעשה, הבקשה דנן אינה מבוססת על טענה להיעדר יכולת כלכלית, אלא על טענה כי, בנסיבות הענין, לא יהא זה צודק לחייב את המבקשות בהפקדת ערבון כה גבוה, אם בכלל וזאת – לאור התנהלות המשיבות בבימ"ש קמא, לאור הכזב אשר בעדויותיהן ובגרסתן שם ולאור תוצאה פסק הדין שניתן בבימ"ש קמא.

5.למעשה, אין בבקשה או בתצהיר, טענה מפורשת של חוסר יכולת לשלם את הערבון ואף אין בהם פירוט כלשהו של המצב הכלכלי של המבקשים ואף לא צורפו מסמכים כלשהם, המוכיחים חוסר יכולת להפקיד את הערבון, כנדרש [ראו, למשל: ע"א 254/07 משה לפיד ואח' נ' אלישבע סמואל ואח' (לא פורסם, 21.2.2007)]. כל שנטען בתצהירה של מירב, שצורף לבקשה הוא, כי בעלה, שהינו איש קבע בחיל האוויר, נטל הלוואות על מנת לשלם את יתרת החובה של החברה בבנק וכי הם "נשארו מרוקנים". אין בכך די, כמובן, על מנת שמצב כלכלי יובא בחשבון לענין החלטה זו.

6.הפקדת הערבון, הינה אינטרס של המשיבים לערעור ומטרתו להגן על זכותם להיפרע הוצאותיהם ונזקיהם, במידה שהערעור יידחה. לפיכך, לענין מתן פטור מערבון יביא ביהמ"ש בחשבון גם את עמדת המשיבים (ראו: בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד (2) 387-386 ,383. על ביהמ"ש ליתן דעתו, לצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה [ראו, למשל, רע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' . (לא פורסם, 3.4.2008)].

7.אלא, שבעניינו, המבקשות אינן עותרות לפטור מהפקדת עירבון, אלא להפחתתו, לאור תוצאת פסק הדין ולאור מהות הערעור.

לו היו המבקשות עותרות לפטור מערבון, לא ניתן היה להיעתר לבקשתן, באשר הן לא הוכיחו חוסר יכולת כלכלית. גם סיכויי הערעור אינם פועלים לטובת המבקשות, באשר עיקר ערעורן נסוב (כפי שנאמר על ידן במפורש, בפתח הערעור), על קביעות של עובדה ומהימנות שנקבעו ע"י בימ"ש קמא וכידוע, אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בכגון אלה.

עם זאת, בהתחשב בכך שבבימ"ש קמא לא נפסקו הוצאות לטובת המבקשים, למרות שרק מעט מזעיר מתביעת המשיבים נגדן התקבל ובהתחשב בסכום שנפסק ע"י בימ"ש קמא לחובת החברה, מוצאת אני מקום להפחית את הערבון ולהעמידו על סך של 8,000 ₪.

8.על המבקשות להפקיד את הערבון המופחת הנ"ל תוך 30 יום מקבלת החלטה זו, שאם לא כן יירשם הערעור לדחייה, לפי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ללא כל הודעה נוספת.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת בית המשפט המחוזי.

ניתנה היום, כ"ד אלול תשע"א, 23 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.