נחמני ואח' נ' גרצן ואח'

פסק דין

א. מבוא

לפניי תביעה כספית שהגיש התובע כנגד הנתבעים, בהליך של סדר דין מקוצר, לתשלום פיצוי מוסכם בסך 78,940 ₪, בגין הפרת זכרון דברים, מיום 17.7.08 (להלן: "זכרון הדברים").

במסגרת זכרון הדברים התחייבו הנתבעים לרכוש מהתובע דירת מגורים המצויה בקומה 7 ברח' מעפילי אגוז 70, תל-אביב (להלן: "הנכס").

בהתאם להחלטתי מיום 12.10.09, ניתנה לנתבעים הרשות להתגונן כנגד התביעה. (בש"א 216746/09).

ביום 28.1.10, התקיים בפניי דיון הוכחות במסגרתו הביאו הצדדים ראיותיהם. מטעם התובע, נשמעה עדותו של התובע בלבד. מטעמם של הנתבעים שמעתי עדותה של הנתבעת 1 (להלן: "אלה"), וכן עדותו של עו"ד יבגני בלצן, אשר היה מי שייצג את הנתבעים במסגרת המו"מ לרכישת הנכס מהתובע (להלן: "עו"ד בלצן").

בהתאם להחלטתי, הגישו הצדדים סיכומים בכתב.

ב. הרקע

הצדדים חתמו ביום 17.7.08, על זכרון דברים במסגרתו רכשו הנתבעים את הנכס, תמורת סך של 785,000 ₪. בזכרון הדברים נרשמו פרטיו של התובע ואחיו גיל נחמני, כמוכר הדירה ופרטיהם של הנתבעים, כרוכשה.

בהתאם לזכרון הדברים, פורט לוח תשלומים לפיו תשולם התמורה. על פי לוח התשלומים שנקבע, סך של 120,000 ₪, ישולמו בתוך שבוע מיום החתימה על זכרון הדברים או אז יחתמו על הצדדים על הסכם המכר, ואילו היתרה תשולם בתוך 40 יום, עם מסירת החזקה בנכס לידי הנתבעים.(ראה סעיף 3(ב)(1) לזכרון הדברים).

בסעיף 8 לזכרון הדברים נקבע כי "צד המפר זכרון דברים זה הפרה יסודית- ישלם לצד השני (להלן: "הצד הנפגע") פיצויים קבועים ומוסכמים מראש בסכום כספי בשיעור של 10% (עשרה אחוזים) מגובה התמורה, וזאת מבלי לגרוע מכל זכות ו/או סעד (לרבות אכיפת זכרון הדברים) של הצד הנפגע".

בסעיף 12 נקבע כי: "זכרון דברים זה תקף והוא מחייב את הצדדים. הצדדים מתחייבים לחתום על חוזה פורמאלי אצל עורך דין בנוסח המקובל במשרדו לחוזי רכישת דירה מיד שניה, וזאת תוך 7 ימים מיום חתימת זכרון דברים זה (וזאת מבלי לגרוע מתוקפו המחייב של זכרון דברים זה אם לא ייחתם חוזה)."

בסעיף 11 לזכרון הדברים, תחת הכותרת "הוראות מיוחדות", צוין כי שולם סך של 7,000 ₪, באמצעות המחאה.

התובע טען בכתב התביעה כי לאחר החתימה על זכרון הדברים החלו הנתבעים להתנות חתימתם על הסכם מכר, בתנאים שונים שלא היו חלק מזכרון הדברים עליו חתמו. לטענת התובע, התנאים החדשים והבלתי סבירים שהציבו הנתבעים, אשר כאמור לא בא זכרם במסגרת זכרון הדברים, נועדו להכשיל את העסקה.

טענת ההגנה העיקרית של הנתבעים הינה כי לאחר החתימה על זכרון הדברים, לא היה בידי התובע, להמציא לידיהם אישור בדבר בעלותו של אברהם נחמני ז"ל (להלן: "המנוח"), בנכס וכן התחייבות מצידו של המוכר לרשום את הזכויות הנטענות על שמו. לטענת הנתבעים סירובו של התובע לבצע האמור הוא אשר הביא להכשלת העסקה. הנתבעים ביקשו לחזור ולהדגיש כי לאחר החתימה על זכרון הדברים, לא ביקשו הם לבצע כל שינוי בתנאיה המסחריים של העסקה, כפי שאלה סוכמו במסגרת זכרון הדברים.

ג. ראיות הצדדים והעובדות שהוכחו

התובע אישר בעדותו כי הוא הביא את זכרון הדברים לפגישה עם הנתבעים והמתווכת, אותו הוציא מהאינטרנט.

במסגרת עדותו אישר התובע כי בהתאם לזכרון הדברים הנכס אמור להיות על שם אברהם נחמני ז"ל. לדבריו: "הנכס אמור להגיע אלי דרך שרשור צוואות. הצהרתי שאני יורש אברהם נחמני בזכרון הדברים".(עמ' 5 לפרוטו' שורות 17-18). התובע העיד כי ביום 6.11.08, היה בידיו להציג את המסמך ו'2 שצורף לתצהירו, לפיו המנוח הוא בעל זכויות בנכס, לדבריו: "..עד נובמבר לא הספקתי להשלים את רישום הזכויות על שמי כי היה עלי להזמין את העתק הצוואות שקוימו שלא היה ברשותי וכן התקשיתי באיתור החברה המשכנת".(עמ' 11 לפרוטו' שורות 10-14).

התובע העיד כי נרשם כבעלים של הנכס בחודש אפריל 2009. לדבריו לאחר שמצא את החברה המשכנת (4 חודשים לאחר החתימה על זכרון הדברים) נדרשו 5 חודשים נוספים במהלכם נדרש לטענתו להמציא מסמכים לחברה המשכנת.(עמ' 11 לפרוטו' שורות 17-20).

התובע נשאל האם הציע לנתבעים לרכוש את הדירה באפריל 2009, כשנרשם כבעלים והשיב: "זה התפוצץ עוד הרבה לפני זה".(עמ' 11 לפרוטו' שורה 20).