נחמן נ' עירית חיפה ואח'

החלטה

1. המבקשים הגישו בקשה להצטרף להליך. לאחר עיון בבקשה ובתגובות שהוגשו – אני דוחה הבקשה (העיריה התנגדה לצירוף בישיבה האחרונה אך לא הגישה תגובה ובה תפרט טעמיה בכתב כפי שאפשרתי; המשיב 3 תמך בתגובתו בבקשת הצירוף, והמשיבה 2 הגישה תגובה המתנגדת לבקשה).

2. לאור נימוקי הבקשה ועמדת המשיב 3 (המשיב בהליך העיקרי, התומך בבקשת הצירוף) יוזכר: מטרת ההליך המתנהל בפני אינה להכריע בשאלה אם עמותת בית הכנסת חייבת לקיים בחירות ובאיזו דרך, לא לפקח על תקינות התנהלות העמותה ואף לא לקבוע קביעות שתחייבנה ביחס למעמד ועד העמותה, חוקיות הרכבו , האם הוא רשאי בהרכבו הנוכחי לייצג את ציבור המתפללים, או האם הוא פועל כהלכה לטובת עניינם. ביהמ"ש בהליך זה ואף בערכאה זו כלל אינו מוסמך לכך, אינו מהווה תחליף לפעולה מול רשם העמותות (עד כמה שלאחרון סמכות לפעול בענין זה) ואף אינו הערכאה לה נתונה סמכות הביקורת השיפוטית על החלטותיו או על דרך ניהול העמותה.

3. איני מחווה כלל דעה האם יעדי המבקשים מוצדקים או לא, אך לא ניתן להשיגם בדרכי עקיפין באמצעות הליך זה, שלא לכך יועד בחוק (ראה להלן). ככל שחפצים המבקשים לזכות בקביעה לפיה ועד העמותה בהרכבו דהיום אינו המוסמך לייצגה ולפעול מטעמה לרבות בהליכים משפטיים, יפעלו נא בהליכים המתאימים ובערכאה המתאימה.

4. ההליך כאן הנו לפי חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים) ומטרתו צנועה בהרבה: לקבוע האם הצו שהוציאה העיריה למשיב 3 לפי החוק הנ"ל הנו תקף או שדינו לביטול. הא ותו לא.

5. המבקשים מדגישים בבקשתם כי אינם חסידי בעלזא . עוד הם מודים בריש גלי (סע' 12 לבקשתם) כי המטרה לשמה הם מבקשים להצטרף להליך אינה נוגעת בכלל למטרה המתוחמת בה נועד ההליך להכריע , היינו תקפות הצו לסילוק יד שהוצא לפי החוק. מטרתם הנה למנוע מצב שבגדרי בירורו של ההליך כאן תקבענה "על הדרך" קביעות ביחס למעמד העמותה בהרכבה הנוכחי, המנוגדות לעמדתם בענין זה.

6. אלא שהמצב כאן אינו שונה מכל מצב בו עשוי ביהמ"ש להיזקק לקביעות אינצינדנטליות לצורך הכרעה. כלל לא בטוח שזה יהא המצב. אולם גם אם אצא מהנחה שתידרש קביעה אגבית זו או אחרת ביחס למעמד העמותה או ועד העמותה ותוקף פעולותיהם בהקשרו של בית הכנסת, הרי קביעות עובדתיות אלה כוחן יפה ממילא כקביעות שבגררא, אך ורק לצורך הליך זה, כדי לאפשר הכרעה בו בין בעלי הדין עצמם, וגם זאת אך לצורך השאלה אם יש להותיר הצו בעינו, ולא כלפי כולי עלמא. אין בכוחן ממילא לחייב מבקשי הצירוף.

מעמד המבקשים אינו שונה ממעמד כל מתפלל אחר בבית הכנסת. אין לאפשר צירוף כל מתפלל בבית הכנסת החפץ להצטרף כבעל דין על מנת שתהא לו אפשרות להביע עמדה או ואריאנט של עמדה בעניינים אלה, שכלל לא בטוח שביהמ"ש יזקק להם וגם אם כן, ההיזקקות היא באופן אגבי ורק ככל שיידרשו הדברים לצרכי הכרעה בענין המתוחם לו נועד ההליך. המבקשים בכל הכבוד, אינם בעלי דין נדרשים בהליך, הצו לא הוצא כנגדם, ואף אין להם מעמד בהליך, גם אם מעניינות אותם תוצאותיו.

בעלי הדין בהם מכיר חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים) הנם הרשות שהוציאה הצו (העיריה) ומי שאליו כוון הצו ומבקש לבטלו (המשיב 3). במקרה זה היה אכן מקום לצירוף העמותה לנוכח הטענות ביחס למעמדה במה שקשור לניהול בית הכנסת – כאשר גם המשיב 3 גרס (לפחות במקור – ראה להלן ) וגם העיריה גרסה שהעמותה היא הגוף המוסמך לנהל בית הכנסת.

7. המבקשים טוענים כי אם צורפו המשיבים 4 – 7 (כמה מחסידי חב"ד המבקשים להותיר הצו בתוקפו) הרי שמן הדין לאפשר גם צירופם שלהם.

יבואר כי אכן ראיתי לנכון לאפשר בזמנו צירוף המשיבים 4 , מסיבות שבוארו בהחלטת הצירוף מ 10.9.09 , ובסע' 5 להחלטתי מיום 20.5.09. יתכן ובענין זה נפלה שגגה מלפני ודי היה בזימונם של מי ממשיבים אלה כעדים אם חפצה העיריה להעידם מטעמה. אך בין אם שגויה היתה ההחלטה ובין אם לאו ואיני קובע מסמרות בדבר, המטרה של הצירוף בזמנו כן נגעה במישרין למטרת ההליך שבפני, על מנת לברר תנאי התאמת ההליך, היינו: האם יכולה העיריה לעשות שימוש בחוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים) אם לאו.

כך לנוכח טענות שהועלו כלפיה בדבר שיקולים זרים בהפעלת שיקול הדעת המנהלי בעשיית שימוש בחוק, וכאשר העיריה מצדה השיבה שפנו אליה חוגים או מתפללים שונים המתרעמים על השתלטות קהילת בעלזא על בית הכנסת, ותכלית פעולתה היא להבטיח שימוש בביהכ"נ לכלל הזרמים. למטרה (צנועה) זו בסה"כ אפשרתי הצירוף, כדי שתוכל העיריה להמחיש טעמי פעולתה בעשיית שימוש בחוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים) כנגד הטענות המופנות כלפיה, כשיקול שעשוי להיות רלבנטי לצורך בחינת התאמת ההליך. וגם אם בדיעבד יתכן שאכן די היה להתיר לעיריה לו התבקש הדבר, להעיד מי מן המשיבים 4 עד 7 מטעמה, במקום לצרפם.

8. כך או אחרת: צירופם של המבקשים כעת לא נוגע כלל למטרות ההליך שבפני, אין להם מעמד בו וצירופם אך יסרבל ההליך סרבול של ממש ללא טעם. בנוסף, בבית המשפט המחוזי הגיעו הצדדים ממילא להסכמה מחייבת שקבלה תוקף של החלטה ששאלת התאמת ההליך שוב לא תעמוד על הפרק, (גם לא סוגיית היותו של המשיב 3 "מחזיק" לצורך החוק). מה שעומד אפוא כיום על הפרק כדי להכריע בהליך הנה השאלה אם חזקת המשיב 3 הנה חזקה כדין, ושאלת היותה של העיריה בעלת בית הכנסת. וגם שאלת הבעלות יש לומר, כוחה יפה כשאלת אגב לצורך הליך זה, היינו היא נחוצה לשם הכרעה האם העיריה היתה הרשות המוסמכת להוציא הצו. שלישית, השגות המבקשים לגבי אופן התנהלותה של העמותה, ככל שהן רלבנטיות, ממילא משותפות לפי מה שנשמע אף למבקש 3 שעל היותו בעל הדין הנדרש בהליך אין חולק. אף אלמלא כן לא היה מקום להתיר הצירוף, אך מכל מקום, אין צורך שהעמדה ככל שכלל תידון לגופה, תישמע מפי עוד ועוד גורמים או עורכי דין מייצגים בבחינת "אחרי רבים להטות". בודאי שאין צורך בצירופם של המבקשים לצורך זה. ככל שיש רלבנטיות לעניינים המוצפים בבקשה, לא מחוזקת או נחלשת העמדה לגופה אם נשמעת היא מפי מייצג אחד או שניים, בעל דין אחד או עשרה.

9. בנוסף השאלה האם פועלת העמותה או ועד העמותה באופן ראוי בייצוג עניינם של המתפללים – שאלה בה מצטרף המשיב 3 בתגובתו לעמדת מבקשי הצירוף – נחזית כבעלת רלבנטיות פחותה לצורך שאלת החזקה כדין ושאלת הבעלות בהן יש להכריע בהליך. זאת להבדיל משאלת תוקף ההסכם .

10. אני דוחה כאמור הבקשה.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"א, 02 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: