נחמיה נ' כהן ואח'

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 14.5.12 במעמד צד אחד.

המשיב הגיש כנגד המבקשים תביעה לפיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו בעקבות תאונת דרכים, בה היה מעורב רכבו של המבקש 1 (להלן: "המבקש"). המבקשת 2 (להלן: "המבקשת") היא מבטחת רכב המבקש.

ביום 14.5.12 ניתן פסק דין כנגד המבקש, וזאת לאחר שלא הגיש כתב הגנה תוך המועד הקבוע בדין.

ביום 5.6.12 הגישו המבקשים בקשה לביטול פסק דין. בבקשתם טוענים המבקשים כי כתב התביעה התקבל במשרדה של המבקשת ביום 8.4.12. עם קבלת כתב התביעה פעלה המבקשת לשם בירור חבותה. הואיל והליכי בדיקת החבות ארכו פרק זמן ממושך יחסית, הועברו מסמכי התביעה למשרדו של ב"כ המבקשת, אשר פנה ביום 9.5.12 לב"כ המשיב בבקשה לקבלת ארכה להגשת כתב הגנה. ב"כ המבקשת ניסה ליצור קשר טלפוני עם ב"כ המשיב, אך הדבר לא עלה בידו. לפיכך, הגישה המבקשת ביום 22.5.12 כתב הגנה בשם המבקשים. אז התברר לה כי ביום 14.5.12 ניתן פסק דין בהעדר הגנה.

לגופה של התביעה, טוענים המבקשים, כי יש לייחס למשיב אשם תורם מכריע לקרות התאונה.

המשיב מתנגד לבקשה. ראשית, טוען המשיב כי למבקשת היה די והותר זמן על מנת לפנות אליו לקבלת ארכה והיא לא עשתה כן. הבקשה למתן פסק דין הוגשה בחלוף 53 ימים מיום המצאת כתב התביעה למבקש ובחלוף 35 יום מהמצאת כתב התביעה לידי המבקשת. ב"כ המשיב מכחיש כי קיבל מהמבקשת פנייה למתן ארכה. עוד טוען המשיב, כי למבקשים אין סיכויי הגנה בפני התביעה.

בדונו בבקשה לביטול פסק-דין שניתן במעמד צד אחד (שאין לגביו טענה לפגם המחייב את הביטול מחובת הצדק), על בית-המשפט ליתן דעתו לשני שיקולים: הראשון - מה היתה הסיבה לאי ההתייצבות לדיון והאם היה הדבר נעוץ בזלזול בבית המשפט; "צירוף נסיבות אומלל"; אי הבנה; הסח הדעת או רשלנות (ראו: ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ, פיסקה 15 לפסק דינו של השופט דנציגר [פורסם בנבו], 2.2.2009).  השני – ולו נודעת חשיבות רבה יותר – מהם סיכויי ההגנה (או התביעה – לפי המקרה) של מבקש הביטול (ראו: ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז (3) 431, 438 (1983), שכן אם לא תצמח למבקש תועלת מן הביטול אין כל טעם להורות כן רק על מנת שלאחר קיום הדיון בתיק במעמד הצדדים ושמיעת המבקש יצא תחת ידו של בית המשפט אותו פסק-הדין עצמו (ראו י' זוסמן, סדר הדין האזרחי, 738 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995).

מהנסיבות המתוארות בבקשה עולה כי אי הגשת כתב הגנה על ידי המבקשים במועד לא נבע מזלזול בבית המשפט, אלא ככל הנראה מאי הבנה או טעות בגדרה סברה המבקשת כי התקבלה במשרדי ב"כ המשיב פנייתה לקבלת ארכה להגשת כתב הגנה. כך, המבקשת צירפה לבקשתה את הפנייה נשלחה לב"כ המשיב ביום 9.5.12 לקבלת הסכמתו למתן ארכה להגשת כתב הגנה. המבקשת סברה בטעות כי העדר תגובה לפנייתה נבע מעומס עבודה במשרדו של ב"כ המשיב וגם ניסיונותיה ליצור עמו קשר טלפוני לא צלחו. בנסיבות אלה, לא ניתן לומר כי התנהגות המבקשת גובלת בזלזול. שנית, וזו הנקודה המרכזית, הרי שאין לומר שסיכויי הגנתם של המבקשים קלושים באופן המצדיק את דחיית הבקשה. בין הצדדים נטושה מחלוקת עובדתית באשר לנסיבות התרחשות התאונה, אשר ממנה נגזרת שאלת החבות. מחלוקת זו מצריכה בירור עובדתי ושמיעת ראיות, ועל כן בשלב זה לא ניתן לקבוע כי אין למבקשת סיכויי הגנה בפני התביעה.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין שניתן, בכפוף לתשלום הוצאות, שכן אי הגשת כתב הגנה במועד נעוץ במחדלם של המבקשים, גם אם מקורו בטעות או אי הבנה.

לפיכך, אני קובעת כי פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות המשיב בסך של 500 ₪. המבקשים יפקידו את סכום ההוצאות בקופת בית המשפט בתוך 30 יום. לאחר הפקדת סכום ההוצאות, יבוטל פסק הדין והמזכירות תקבע את התיק לדיון. לא יופקד סכום ההוצאות תוך התקופה שנקבעה יוותר פסק הדין על כנו.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ב, 02 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: