נחיאטי נ' פקלר

החלטה

לפני התנגדות לביצוע שטר וכן בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר.

המשיב הגיש לביצוע שטר חוב בחתימת המבקשת.

המבקשת טוענת כי השטר נעשה להבטחת החזר הלוואה ע"ס 7,000 ₪ אותה קיבלה מן המשיב עם בעלה לשעבר. המבקשת טוענת כי השיבה, עם בעלה לשעבר, למשיב את מלוא סכום ההלוואה כך שהיה על המשיב להחזיר לה את שטר החוב ולא להגישו לביצוע. עבור ההלוואה שולם סך של 10,900 ₪ בתשלומים הבאים: 3 שקים בסך כולל של 4,500 ₪ וכן 3 שקים בסך כולל של 6,450 ₪. כאשר חלק מן השקים האחרונים לא כובד – שולמה התמורה במזומן על ידי בעלה לשעבר של המבקשת אשר אף קיבל לידיו את השקים שחוללו לאחר פירעונם.

לעניין הארכת המועד המבוקשת נאמר כי העובדה (הנטענת) שמדובר במקרה זה במרמה מצד המשיב בצירוף העובדה (הנטענת) שמסמכי ההוצאה לפועל לא נמסרו למבקשת ורק לאחרונה נודע למבקשת על פתיחת התיק, בעקבות הליכים שננקטו נגדה, מחייבים את הארכת המועד.

המשיב טוען כי האזהרה הומצאה כדין למבקשת שסירבה לקבלה ואין בבקשה הסבר לאיחור בן 4 החודשים בהגשת ההתנגדות. לגופו של עניין נאמר כי המבקשת ובעלה לשעבר נטלו הלוואות מן המשיב. ההלוואה שנטלה המבקשת לא נפרעה למעט תשלום אחד שגינו בוצעה או תבוצע הקטנת קרן בתיק ההוצאה לפועל. משלא נפרעו שקים שהעבירה המבקשת, פנה המשיב אל בעלה לשעבר של המבקשת שהעביר שקים נוספים לכיסוי שקים שלו ושל המבקשת אך אלה לא כובדו.

דיון והכרעה

האזהרה הומצאה למבקשת כדין. עיון באזהרה מעלה כי זו הומצאה למבקשת לכאורה באמצעות הדואר אך זו סירבה לקבלה. סעיף 7 (ד) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי "סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה בהמצאה מלאה, לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה". בענייננו, מצויה הערת פקיד הדואר בדבר סירובה של המבקשת לקבל לידיה את כתב האזהרה ומכאן שמדובר בראיה לאמיתות אותה הערה. אם נדרש חיזוק נוסף למסקנה זו הרי שהוא נמצא בדברי המבקשת ולפיהם "היו המון תיקים של הגרוש שלי ולכן סירבתי לקבלם" (עמ' 3 ש' 9). מכאן המסקנה כי האזהרה הומצאה למבקשת כדין.

אין בתצהירה של המבקשת שמץ של הסבר לאיחור הממושך בהגשת ההתנגדות. זאת ועוד: טענת ההגנה המהותית שמעלה המבקשת היא טענת "פרעתי", לאמור: המבקשת טוענת כי פרעה את ההלוואה ועל כן פטורה מלפרוע את שטר החוב שניתן להבטחת החזר ההלוואה. ברור לחלוטין כי טענת "פרעתי" ככל טענה בהליך של התנגדות או בקשת רשות להתגונן טעון פירוט מירבי של העובדות המשמשות בסיס טענה. בענייננו פירטה המבקשת אמנם סכומים בהם נפרעה לדבריה ההלוואה אולם לטעמי מדובר בפירוט חלקי בלבד. כך, המבקשת ציינה כי חלק מן השקים ששילמה לפירעון ההלוואה לא כובדו ושולמו במזומן. המבקשת אינה מפרטת כמה שקים לא כובדו, מה סכומם, מתי שולמה תמורת שקים אלה במזומן, על ידי מי וכיו"ב פרטים חיוניים לביסוס הטענה.

היעדר כל סיבה לאיחור בהגשת ההתנגדות המצטרף לסיכויים מפוקפקים להצלחה בטענת ההגנה המהותית שמעלה המבקשת מטילה צל על סיכויי המבקשת בהליך.

יחד עם זאת, אני סבור שראוי ליתן למבקשת הזדמנות להוכיח את טענותיה בבית המשפט. נוכח סיכוייה של הבקשה להארכת מועד וההתנגדות גופא להתקבל אני סבור כי ראוי להתנות את הארכת המועד וקבלת ההתנגדות בביצוע הפקדה כספית של מחצית סכום השטר (קרן בלבד) בתיק בית המשפט וזאת עד ולא יאוחר מיום 1.7.10. לא יופקד הסכום האמור במלואו ו/או במועדו – יראו את הבקשה להארכת מועד (וממילא ההתנגדות גופה) כבקשה שנדחתה. במקרה כזה יבוטל עיכוב ההליכים והמשיב יורשה להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל נגד המבקשת

ניתנה היום, ח' אייר תש"ע, 22 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: