נחושתן נ' קוטאי ואח'

פסק דין

בפני תביעה לשיפוי התובעת בגין נזקים אשר אירעו לרכבה כפועל יוצא מתאונה מיום 10/5/10.

1. לטענת התובעת, נסעה ביום 10/5/10 עם רכבה מאחורי רכבה של הנתבעת ,ברחוב בירנבוים בבני ברק, שהוא רחוב דו סטרי עם נתיב נסיעה אחד לכל כיוון. לפתע אותתה הנתבעת לימין ועצרה . התובעת לא הבינה את שבדעת הנתבעת לעשות וסברה כי יתכן שבדעה לפנות לימין הואיל והיתה פניה ימינה בסמוך. משכך, עקפה אותה משמאל. לטענתה , עת עבר רכבה במקביל לרכב הנתבעת, גלגליו של רכבה של הנתבעת היו מסובבים לכיוון הכביש הואיל ונסעה רוורס על מנת להיכנס לחניה ובדיוק עת עברה לידה, נסע במעט רכבה של הנתבעת לפנים ופגע ברכבה. לטענת התובעת, בנסיבות אלו – האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנתבעת 1 ומשכך, היא תובעת את הנזקים אשר אירעו לרכבה מאת הנתבעת 1 והנתבעת 2 היא מבטחת רכבה של הנתבעת 2.

2.לטענת הנתבעות, ביקשה הנתבעת 1 להיכנס עם רכבה לחניה מימין, משכך, היא נכנסה חלקית אל החניה בתנועה חצי סיבובית וחלקו הקדמי של רכבה בלט לכיוון הכביש. הנתבעת עמדה עם רכבה , הסתכלה לאחור ,ראתה את רכב התובעת עוקף אותה והמתינה עד שרכב נוסף אשר היה מאחור יעקוף אותה אף הוא. בשלב זה, לפתע שמעה שפשוף של רכבה והתחוור לה כי רכב התובעת, אשר ככל הנראה לא העריכה נכון את המרחק בין הרכבים, פגע ברכבה .משכך, לטענת הנתבעות, האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של התובעת ויש לדחות תביעתה.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובעת והנתבעת 1 אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, כל האחת לגירסתה . כן, הוצגו בפני תמונות של מקום האירוע והנזקים לכלי הרכב המעורבים בתאונה.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

7.מן הכלל אל הפרט –

במקרה שבפני מדובר בגירסא מול גירסא ומשכך, מוטלת על בית המשפט החובה, לבחון האם יש בראיות החיצוניות, בכדי לתמוך באיזו מהגירסאות אשר נשמעו בפניו. שתי העדויות היו אמינות בעיני במידה ושווה והראיות החיצוניות, דהיינו , הנזקים לכלי הרכב אין בהם בכדי לסייע למי מן הצדדים הואיל והנזקים עולים בקנה אחד עם כל אחת מן הגירסאות. במצב זה, בו כפות המאזניים מעויינות- דין התביעה להדחות.

8. סוף דבר – התביעה נדחית. לאחר ששקלתי לא מצאתי ליתן צו להוצאות.

9.המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.

10.רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

ניתן היום, י"ב כסלו תשע"א, 19 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: