- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
נחושתן נ' ג'וליו ואח'
|
ס"ע בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו |
5958-03-12
12.7.2012 |
|
בפני : הדס יהלום |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: |
: חסן ג'וליו |
| פסק-דין | |
פסק - דין
1.בפנינו בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין ובהיעדר סמכות עניינית.
לטענת המבקשים, בפסק דין חלוט שניתן בהליך קודם שהתנהל בין המשיב למבקשים 1 ו-3, הוכרעו אותן העילות והפלוגתאות, אשר המשיב מבקש להעלותן שנית במסגרת המרצת הפתיחה.
כן נטען כי מדובר תביעה כספית שהיא למעשה תביעה על פי פסק, שאינה תביעה בין עובד למעביד ואין עילתה ביחסי עובד ומעביד, ולפיכך בית הדין לעבודה נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה.
2.בתגובת המשיב נטען:
א.הבקשה נסמכת על עובדות השנויות במחלוקת, וכבר בשל כך אינה עומדת בתנאים לסילוק התביעה על הסף.
ב.אין בסיס לטענת המבקשים בדבר קיומו של מעשה בית דין.
המבקשת 2 כלל לא היתה צד להליך משפטי קודם, המוזכר בבקשה.
במסגרת פסק הדין הסופי שניתן בהליך המשפטי הקודם לא ניתנה הכרעה לגופו של עניין בשאלת חיובו האישי של המבקש 1 בחובותיה של המבקשת 3.
מכל מקום המרצת הפתיחה שהוגשה על ידי המשיב נסמכת על מסכת עובדתית חדשה שנוצרה לאחר, או בסמוך למתן פסק הדין הקודם, ולפיכך לא קיים לגביה מעשה בית דין.
ג.נושא הרמת מסך בחברה שהיתה מעסיקתו של עובד שפוטר מצוי במסגרת סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.
3.רקע עובדתי:
א.בשנת 1999 הגיש המשיב תביעה לתשלום רכיבי שכר שונים, כנגד המבקשת 3, המבקש 1 וחברה נוספת (עב 914056/99).
במסגרת התביעה התבררה בין היתר שאלת חבותו האישית של המבקש 1 כלפי המשיב בשל גרם הפרת חוזה או מכח דיני הרמת מסך.
ב.בית הדין האזורי בפסק דינו מיום 24/3/06 דחה את התביעה ברובה, תוך חיוב המשיב בהוצאות בשיעור ניכר.
בין היתר נקבע בפסק הדין כי לא הוכחה עילה לחיוב אישי של המבקש 1 מכח דוקטרינת הרמת מסך.
ג.על פסק דינו של בית הדין האזורי הוגש ערעור ובית הדין הארצי בפסק דינו מיום 17/1/11 (ע"ע 418/06) קיבל את הערעור בחלקו והכיר בזכאותו של המשיב לפיצויי פיטורים, כאשר פסק הדין ניתן כנגד המבקשת 1 בלבד.
ד.התיק הוחזר לבית הדין האזורי לצורך חישוב פיצויי הפיטורים. ביום 10/8/11 ניתנה פסיקתא על יסוד פסק הדין בערעור, לפיה חוייבה המבקשת 1 בתשלום פיצויי פיטורים לתובע בסך של 467,214.906 ₪.
ה.המשיב פתח תיק הוצאה לפועל כנגד המבקשת 1 על פי הפסיקתא (תיק הוצל"פ 01-02933-12-3). לטענתו, הליכי הגביה במסגרת תיק ההוצל"פ לא הניבו פרי.
ו.בקשת המשיב לצרף את המשיב 1 כחייב נוסף בתיק, נדחתה על ידי רשם ההוצל"פ.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
