נחום נ' אי.אר.אי.אס שרותי נדל"ן בישראל בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני בקשת ערעור על החלטות בית משפט השלום בראשון לציון מיום 08.12.11 ומיום 09.12.11 (כב' הנשיאה ד. בלטמן- קדראי וכב' השופטת ד"ר א. סורוקר) לפיהן מונה שמאי, מר עדי נאור, וניתנה לשמאי הוראה להגיש דו"ח בתוך 60 יום, וכן התבקש השמאי להציע הצעות לקידום ההליך.

2.לטענת המבקש, שהוא אחד מבעלי זכויות רבים בנכס העומד במרכז התובענות בהן ניתנו החלטות בימ"ש קמא, שגה בימ"ש קמא עת מונה שמאי בהליך "ללא שקיפות", לא ניתנו לשמאי הוראות בהתייחס לחוות דעת קודמות,שכר הטרחה שגובה השמאי, בסך 250,000 ₪ בתוספת מע"מ "הינו שערורייתי", על הקרקע "נעשתה לאחרונה הפקעה על ידי עיריית תל אביב בגודל מחצית המקרקעין".

3.לאחר שעיינתי בתגובות השונות אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

4.תחילה יצויין, כי חלק מטענות המבקש אינן נובעות כלל מההחלטות נושא הבקשה. כך, לא ראיתי כי ההחלטות מתייחסות במישרין לעניין שכר הטרחה או ההפקעה. לפיכך, דין טענות אלה להידחות על הסף.

5.ומכל מקום, וכאמור לעיל, דין כל טענותיו של המבקש להידחות.

6.החלטות בית משפט ניתנו במסגרת הליך פירוק שיתוף הנכס הידוע כתחנה המרכזית הישנה בתל אביב. מדובר בהליך המתנהל מזה שנים רבות, וניכר מהחלטות בית משפט קמא כי נעשה נסיון ממשי לקדם את ההליך.

7.כאמור, המבקש הינו אחד מבעלי זכויות רבים בנכס, והמתנגד היחיד להליך מינוי השמאי. בעניין זה אין לי אלא לחזור ולאמץ את דברי בית משפט קמא (כב' הנשיאה בהחלטתה מיום 10.01.12):

"... משבמשך שנים רבות לא ניתן היה לקדם מימוש הזכויות לטובת כל השותפים, נמצא כי הדרך הנכונה והיעילה לעשות זאת היא במינוי מפרק, ובהיותו מופקד על כלל האינטרסים, יש ליתן לו את הכלים לפעול על פי מומחיותו לקידומם. הפיקוח על פעולותיו אינו יכול להיות זה אשר יחליף את את שיקול דעתו, וממילא לא ניתן יהיה אף פעם לרצות כל אחד ואחד מהשותפים, אשר הנסיון להביאם להסכמות מלאות בעבר נחל כישלון" (ההדגשה שלי ו.פ).

8.אף שכאמור, לא ראיתי בהחלטות נושא הבקשה התייחסות לשכר טרחת השמאי, נחה דעתי מתשובת כונס הנכסים לעניין זה לפיה אין לטענת המבקש כל בסיס שכן מדובר במתחם שערכו גבוה במיוחד, וכי פרט להערכת שווי הנכס יש להתייחס גם להיותו תפוס על ידי פולשים ודיירים מוגנים.

9.באופן דומה, וכאמור לעיל, איני מוצאת מקום להתייחס לעניין ההפקעה הנטענת, נושא אשר כלל לא הועלה בפני בית משפט קמא, מה גם שיש להניח כי נושא ההפקעה רק מוסיף עבודה לשמאי, ואינו מקל עליו.

10.ואולם, הטעם העיקרי לדחיית בקשת רשות הערעור הוא כי לא נמצאו פגמים בהחלטות בית משפט קמא.

לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בבואה למנות מומחים אשר ייסיעו לה במתן ההחלטות הנחוצות, וערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בכך, כפי שאין היא מתערבת, ככלל, בהחלטות שעניינן ניהול ההליך וסדרי דין (ר' רע"א 5528/10 SF WING OVERSERAS REAL ESTATE INVESTMENTS LTD ואח' נ' אמנון יניב ואח', מיום 26.07.10).

כמו"כ ראו לעניין זה דברי כב' השופט א. רובינשטיין ברע"א 2565/07 טלנית ואח' נציגות הבית המשותף ואח' (מיום 25.03.07):

"הלכה מקדמת דנא היא כי "בית משפט זה אינו נוהג להתערב בהחלטות בעניינים הנוגעים לדרך ניהול המשפט, אשר נתונים לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית"... לא שוכנעתי כי יש בהחלטתו של בית המשפט קמא משום פגיעה מהותית בזכויותיהם הדיוניות של המבקשות, במשפט שהוגש ב-2004 ועודנו מצוי בשלב קדם המשפט. המדובר בסיטואציה שבה ההחלטה נשוא הבקשה אינה מכריעה עדיין בזכויות בעלי הדין, והנטייה לא להתערב חזקה במיוחד... באופן בסיסי אין לבוא בטרוניה עם בית המשפט שעושה הוא מאמצים לקדם את הסכסוך לסיומו, ופשיטא שעליו לעשות כן...".

11.התוצאה היא כי הבקשה נדחית. מאליה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע והתיק ייסגר.

המבקש ישא בהוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪ לידי כונס הנכסים, ובסך 2,500 ₪ לידי מנהל עיזבון המנוח משה שפיר ז"ל.

ניתן היום, ב' שבט תשע"ב, 26 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: