נחום נ' צויר ן ואח'

פסק דין

שמעתי את גירסאות שני הנהגים. באופן כללי אני מעדיף את גירסת התובע.

הנתבע העיד על דוכן העדים והדגיש זאת מספר פעמים, כי עובר לתאונה היה הוא במצב של עצירה מוחלטת. נקודה חשובה זו אינה מופיעה כלל בכתב ההגנה. נהפוך הוא, בכתב ההגנה, סעיף 5, נטען כי עובר לתאונה ואף במהלכה שמר הנתבע 1 על נתיב נסיעתו. אין כל טענה כי היה במצב של עצירה מוחלטת.

שנית, בכיוון נסיעתו של הנתבע 1 מוצב תמרור האט ותן זכות קדימה, ואני מקבל את עדות התובע כי הנתבע פשוט לא ציית לתמרור זה, ומשום כך ארעה התאונה. נכונה גם טענת התובע, כי גם אלמלא התמרור היה על הנתבע ליתן זכות קדימה לרכבו של התובע, שהגיע מימינו.

גם תמונות הנזק ברכב התובע מתיישבות עם גירסת התובע.

ולבסוף, עדות התובע היתה עדות עקבית, קולחת ובוטחת ואני נותן בה אמון ומבכר אותה על פני העדות הנוגדת.

סיכומו של דבר, אני מקבל את גירסת התובע ביחס לאופן אירוע התאונה. יחד עם זאת, נראה לי כי יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 15%, בשים לב לכך שהתובע גם לפי גירסתו נסע בנתיב השמאלי של הרחוב.

לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סכום השווה ל-85% מהנזק. הנזק המאושר עפ"י דו"ח השמאי הוא 2,342.60ש"ח, ושכר השמאי הוא 462ש"ח, סה"כ 2,804.60ש"ח. לפיכך, ישלמו הנתבעים לתובע סך של 2,384ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 17.7.08 ועד התשלום בפועל, וכן הוצאות המשפט בסך 200ש"ח.

ניתנה והודעה היום י"ז טבת תש"ע, 03/01/2010 במעמד הנוכחים.

צבי דותן, שופט

הוקלד על ידי: רבקה לבני התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: