נחום נ' לוי ואח'

החלטה

בעניין הבקשה למתן החלטה בבקשה לביטול פס"ד ועיכוב הליכי הוצל"פ :

על פי החלטת בית המשפט מיום 25.10.10, היה על ב"כ התובע (להלן:"המשיב") להגיב על הבקשה לביטול פס"ד ועיכוב הליכי הוצל"פ שהוגשה מטעם הנתבע 2 ביום 24.10.10.

עד היום טרם התקבלה תגובת המשיב לבקשה, והמבקש עותר ליתן החלטה בהעדר תגובת המשיב.

על כן, בהעדר תגובת המשיב ועל יסוד הבקשה ותצהירי התמיכה שצורפו לה אני מחליט כדלקמן :

כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין, קובע כי יש ליתן לבעל דין את "יומו בבית המשפט". מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות במחלוקת בהליך נתון. בצד המשקל הרב הניתן לזכותו של בעל דין למיצוי יומו בבית המשפט, בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי, מוטל על מבקש הביטול נטל השכנוע להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט וכי ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות. (רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח', תק–על,2001(1) בעמ' 1121).

בעניינו, יש לבחון את הבקשה על רקע שיקול הדעת של בית המשפט, שכן אין לנו עניין בבקשה לביטול מחובת הצדק, אלא בביטול מכוח שיקול הדעת המסור לבית המשפט. באשר לסיבת המחדל, נקבע בע"א 32/83, בר"ע 301/81 אפל נ' קפח, פ"ד לז (3) 431, 439-440 כי אם מדובר בצירוף נסיבות אומלל, מתוך אי-הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא-כוחו, ויחד עם זאת מסתבר, כי יש למבקש הגנה סבירה לגופו של עניין, כי אז יטה בית המשפט לקבל את הבקשה ולאפשר את ליבון הנקודות, השנויות במחלוקת. לעומת זאת, אם יתברר שהמבקש לא הופיע למשפט תוך גילוי זלזול מופגן כלפי בית המשפט וללא כל סיבה סבירה, הרי שיש להניח, שבית המשפט ייעתר לו, רק אם ישוכנע, שאחרת ייגרם עיוות דין בולט. נראה, כי הדברים שנאמרו בע"א 32/83 ו- בבר"ע 301/81 יפים בשינויים המחוייבים למקרה שבפניי.

המבקש טוען בבקשתו כי מכר את הרכב נשוא כתב התביעה לנתבע 1, והוא סבר לתומו כי כתב ההגנה המוגש מטעם נתבע 1 כולל גם את הגנתו מפני התביעה.

לא התרשמתי כי יש בהתנהגות המבקש משום זלזלול מכוון בביהמ"ש ואף לא בצד שכן, אם כי ברשלנות משהוא, ועל כן שוכנעתי כי זה המקום להורות על ביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקש.

אשר לנימוקי ההגנה : יש לזכור אפילו תאמר כי סיכויי ההגנה קלושים, הפסיקה קבעה לא אחת כי עדיף תמיד בירורה העובדתי של התביעה, ודי בכך ויש בה כדי לפתוח את שערי ביהמ"ש בפני המבקש על מנת שעמדתו תשמע, כב' השופטת דורנר מדגישה ברע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה, תק-על 2001(2) 217, 218 את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות-יסוד. החלטה שיש בה כדי לשלול את מימושה של זכות-יסוד זו, היא תוצאה קשה ולעיתים עשויה לחרוג מעקרון המידתיות. על כן, על בית-המשפט לבחון האם קיימים אמצעים חלופיים העשויים לרפא את הנזק שנגרם ע"י הפגם הדיוני ולמזער את הפגיעה בזכות היסוד, כגון באמצעות פסיקת הוצאות. (ראה לעניין זה גם רע"א 8743/01 אריעד מבנים בע"מ נ' אבי את אריק הנדסת חשמל בע"מ, פ"ד נו (4) 61, עמ' 64).ו

בענייננו, המבקש טוען כי מכר את הרכב נשוא כתב התביעה לנתבע 1 ביום 30.11.09, וכי הבעלות על הרכב הועברה לנתבע 1 ביום 09.12.09, וסבורני כי יש בנטען לעיל משום הצבעה על סיכויי הגנה טובים.

בנסיבות אלה ולאור האמור לעיל, אני קובע כי יש לבטל את פסק הדין שניתן כנגד המבקש וכפועל יוצא מכך גם להורות על ביטול הליכי הוצל"פ.

המבקש יגיש לבית המשפט תוך 30 ימים כתב הגנה מטעמו.

אין שינוי במועד הדיון הקבוע.

ניתנה היום, ד' אדר א תשע"א, 08 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: