נחום נ' חוסין ואח'

החלטה

התובעת, הבעלים של דירה ברח' הבעל שם טוב 33 בחיפה, הגישה תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים לתשלום סך 15,000 ₪ דמי שכירות עבור חמישה חודשים, בגינם, כך עפ"י התביעה, לא שולמו לתובעת דמי שכירות.

עפ"י כתב התביעה עמדו דמי השכירות החודשיים ע"ס 2,600 ₪, והנתבעים לא שילמו אותם החל מחודש דצמבר 2008 ועד למועד הגשת התביעה – 5/09.

ביום 24.2.09 נשלח לנתבעים מכתב מטעם ב"כ התובעת בו הם נדרשים לפנות את הדירה ולשלם את חובם, (נספח א' לכתב התביעה), וביום 2.3.09 שלח ב"כ הנתבעים מכתב תשובה לבא כוח התובעת. (נספח ב'). גם דרישותיו של אחי - התובעת לא נענו והנתבעת סרבה לפתוח את הדלת ו/או לקיים פגישה בין הצדדים.

התובעת דוחה את טענות הנתבעים בקשר לאינסטלציה כפי שהועלו במכתב בא כוחם, וטוענת כי הזמינה בעלי מקצוע אשר החליפו צנרת, אסלה, וברזים, וביצעו תיקוני ריצוף. (קבלה ע"ס 19,750 ₪ בגין העבודה + פירוט העבודות שבוצעו במימון התובעת – נספחים ג', ד').

הנתבעים טוענים כי שילמו את שכר הדירה כסידרו במשך כל השנים בהם התגוררו בדירה אך חדלו מלשלם החל מאמצע חודש פברואר 2009. לטענתם בחודש 5/08 ארעה התפוצצות במערכת המים בדירה, ונגרמו נזקים לארונות המטבח ולתכולת הדירה בשיעור העולה על חוב דמי השכירות "כאשר הוא מוכפל בעשר לפחות".

המבקשים מודים כי לא שילמו דמי שכירות עבור חודשים מרץ – אפריל – מאי 2009 אך נוכח טענת הקיזוז שבפיהם אין עליהם חובה לשלם, לטענתם. בתצהיר התומך בבקשה מאשרת המבקשת כי אמנם אינסטלטור בא ותיקן את מערכת המים, אך היא לא קיבלה פיצוי מהתובעת על הנזקים שנגרמו לדירה לרבות לארונות המטבח.

במהלך הדיון הוברר כי הדירה פונתה ביום 30.5.09.

לנתבעת 1 הוצג מכתבו של הנתבע 2 (מש/1) ממנו עולה כי לא תמיד שולמו דמי השכירות כסידרם.

המבקשת טענה כי "אחרי התיקון נשארו בעיות". לתיק ביהמ"ש הוגשו 16 תמונות צבע מיום 17.3.09, לפני תיקון האינסטלציה, המתעדות את מצבה הגרוע של הדירה בעקבות הפיצוץ במערכת המים, והנזקים שנגרמו בדירה עצמה. (מש/2).

המבקשת הודתה בחקירתה כי שילמה דמי שכירות רק עד יום 16.2.09, ומכאן שלפי דבריה לא שולם שכ"ד עבור 3.5 חודשים. (עד סוף חודש מאי – מועד הפינוי).

ארונות המטבח שייכים אמנם לבעלת הבית, אך המבקשת טענה כי כשוכרת הדירה זכותה להשתמש בארונות מטבח תקינים.

היא הגישה תעודות רפואיות על היותה - היא ובנותיה - חולות אסתמה.

עם כל ההבנה למצבה של הנתבעת, צודקת ב"כ התובעת כי נזקי הנתבעים לא פורטו כיאות - לא הוגשו תחשיבים בדבר הנזקים, והטענה נטענה בכלליות, בלא שניתן ביטוי כספי - חשבונאי לנזקים הנטענים. טענת הקיזוז לא נטענה כפי שהיתה צריכה להיטען, ולפיכך אינה יכולה לשמש הגנה בתביעה זו.

בפני המבקשים פתוחה הדרך להגיש תביעה נזיקית בהליך נפרד, אך אין להם הגנה בפני תביעת התובעת לתשלום דמי השכירות בגין החודשים בהם התגוררו בדירה.

אני דוחה את בקשת הרשות להגן ע"ס 9,100 ₪ (2,600 ₪ * 3.5 חודשים).

התובעת זכאית ליטול פס"ד חלקי על הסכום הנ"ל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 19.5.09.

תוגש פסיקתא חלקית לחתימתי.

ניתנת לנתבעים רשות להתגונן על יתרת סכום התביעה, וזו תידון בסדר דין מהיר.

הוצאות הבקשה תיפסקנה עפ"י תוצאות התביעה.