נחום נ' בן יהודה ואח'

החלטה

1.בפניי מונחת בקשה להעברת הדיון מחוסר סמכות מקומית לבית משפט השלום בנצרת.

טענות הצדדים

2.לטענת המבקשים, מקום מגורי המבקש 1, מקום עסקה של המבקשת 2, המקום שנועד לקיום ההתחייבות, וכן מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים כולם בקיבוץ כפר החורש אשר ליד נצרת. כמו כן, טענת המשיב בכתב תביעתו, לפיה המקום שנועד לקיום ההתחייבות הינו במשרדי המשיב בחולון הינה סתמית ולא נתמכה בראיה התומכת בכך. מכאן, אין לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתביעה ויש להעביר את הדיון לבית משפט השלום בנצרת.

3.לטענת המשיב, מקום ביצוע התשלום נשוא התביעה נועד להיות במשרדו של המשיב בחולון. בעניין זה, בהתאם לסעיף 44 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 (להלן: "החוק"), משלא הוסכם על מקום קיום החוזה, יש לקיימו במקום עסקו של הנושה. אין מחלוקת כי מקום עסקו של המשיב הינו בעיר חולון, ומכאן שלבית המשפט השלום בתל-אביב קיימת הסמכות המקומית לדון בתביעה דנן. עוד נטען, כי מגמת הפסיקה הינה שלא לייחס משמעות מופרזת לשאלת הסמכות המקומית וכי אין עניין זה ראוי, בנסיבות רגילות, לשמש נושא להעלאת טענות טרומיות. אשר על כן, יש לדחות את הבקשה ולהותיר את הדיון בבית משפט זה.

4.בתשובה טוען המבקש, כי העסקה נשוא התביעה נכרתה בכפר החורש, ועל כן, יש לקבוע כי שם הוא גם המקום שנועד לקיום ההתחייבות, שכן בהתחייבות חוזית, הסמכות המקומית מסורה לבית המשפט שבאזור שיפוטו נחתם החוזה.

דיון והכרעה

5.בענייננו, חלה תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), במסגרתה נקבעו החלופות השונות לעניין סמכות השיפוט המקומית, אשר נתונות לשיקול דעתו של התובע באשר למקום שבו תוגש תביעתו. אכן, כטענת המבקש, בהתאם לחלופה הראשונה, ניתן להגיש את התביעה במקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, היינו בקיבוץ כפר החורש אשר ליד נצרת. אף בהתאם לחלופה החמישית, ניתן להגיש את התביעה במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים, אשר גם הוא בכפר החורש.

6.אולם, לטענת המשיב, הגיש הוא את התביעה לבית משפט השלום בתל-אביב, בהתאם לחלופה השלישית, לפיה הסמכות המקומית מוקנית לבית המשפט שבאזור שיפוטו היה נועד או מכוון לקיום ההתחייבות. עניין זה נתון במחלוקת בין הצדדים, שכן אין ההסכם ביניהם, עליו מתבססת התביעה, נוקט בעמדה באשר למקום קיום ההתחייבות. בעניין זה, לא מצאתי לקבל את טענת המבקש, לפיה, מקום כריתת החוזה הוא אף המקום שנועד לקיום ההתחייבות, שכן מעיון בתקנות ניתן להבחין כי מדובר בשתי חלופות שונות. מכאן, מצאתי לקבל את טענת המשיב, לפיה, בהתאם לסעיף 44(א) לחוק, משלא צוין בחוזה בין הצדדים אחרת, מקום קיום ההתחייבות הינו במקום עסקו של הנושה, אשר בענייננו מצוי הוא בעיר חולון שבאזור שיפוטו של מחוז תל-אביב.

סוף דבר

7.לאור האמור לעיל, מצאתי כי המשיב הגיש את תביעתו בהתאם לתקנה 3(א)(3) לתקנות ולפי זכותו בדין לבחור בין החלופות השונות העומדות לרשותו. על כן, הסמכות המקומית נתונה, לפי חלופה זו, לבית משפט השלום בתל-אביב.

8.אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה להעברת הדיון.

9.בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"ד, 07 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: