נחום נ' בוביס

פסק-דין

1.עניינה של התביעה שלפני הינו תביעה כספית חוזית על סך 4,900 ₪ בגין הפרות הנתבע את התחייבויותיו כלפיה במסגרת הסכם שכירות.

2.לטענת התובעת, כפי שנטענה בכתב התביעה, בין הצדדים נחתם חוזה שכירות דירת מגורים המצוייה ברחוב ינאי 6 בירושלים (להלן:"המושכר"), אשר בבעלות הנתבע. תקופת השכירות נקבעה ל- 12 חודשים החל מיום 22.4.2012 וכלה ביום 21.4.2013, דמי השכירות שהוסכמו עמדו על סך 2,450 ₪ לחודש. במעמד החתימה, מסרה התובעת לנתבע שיק על סך 4,900 ₪, המהווים דמי שכירות עבור החודש הראשון ופיקדון אשר יוחזר לתובעת בתום תקופת השכירות לאחר תשלום כל חובות התובעת במסגרת תקופת שכירות בגין המושכר וכן, הפקידה בידיו ארבעה שיקים מעותדים בגין תקופת השכירות.

3.אליבא דגירסת התובעת, כפי שנטענה בכתב התביעה , במשך החודש הראשון הייתה בדירה בעיית מים חמורה, המים החמים היו עכורים עד שחורים ו-"מלוכלכים", על כן, נאלצה היא להתקלח בבית אימה. התובעת פנתה לנתבע אשר ניסה מספר פעמים לפתור את הבעיה אך ללא הצלחה, עקב כך נאלצה התובעת לעזוב את הדירה. התובע השיב לתובעת את השיקים עבור דמי השכירות זולת השיק הראשון על סך 4,900 ₪.

4.הנתבע לא הגיש כתב הגנה, אלא, אך התייצב במועד הדיון. אליבא דגירסתו , כפי שנטענה בדיון שקיימתי ביום 5.2.2012, לפני כשנה הפך משרד שהיה בבעלותו לשתי יחידות דיור חדשות, האחת השכיר לתובעת. כעבור מספר ימים מיום כניסת התובעת לדירה, התקשרה התובעת לנתבע והודיעה לו אודות הבעיה במים החמים, הנתבע הגיע לדירה ומצא "שצבע המים לא בצבע כפי שצריך להיות". הנתבע הזמין אינסטלאטור והחליף את הבוילר ואולם, בעיית המים החמים במקלחת לא נפתרה אף לאחר החלפת הבוילר שלוש פעמים במהלך אותו חודש, וצבע המים החמים במקלחת נותר אדמדם. הנתבע לא החזיר לתובעת את השיק הראשון, לטענתו, הואיל והתובעת לא החזירה את המפתחות לתובע והוא נאלץ להחליף מנעול. התובעת לא שילמה ועד בית, חשמל ומים עבור התקופה שגרה בדירה.

5.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ומסמכי תיק התביעה, על צרופותיהם, ולאחר שבחנתי את מכלול מסמכי התביעה ושקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין, אני סבור שדין התביעה להתקבל ברובה.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי מתחילת תקופת השכירות, המים החמים במקלחת היו עכורים ולא ראויים לשימוש. הנתבע הצהיר בפני כי ניסה לתקן את הבעיה אך למרות כל ניסיונותיו, המים החמים במקלחת נותרו בצבע אדמדם ולא היו ראויים לשימוש. יודגש, כי אין די בנסיונות אלה, שלא צלחו בסופו של יום, כדי למלא אחר התחייבויות הנתבע כלפי התובעת להעמיד לרשותה דירה הראוייה למגורים.

לית מאן דפליג, כי מים חמים במקלחת הינם צורך בסיסי לסטנדרט חיים נורמאליים בדירת מגורים, וכאשר צורך בסיסי זה לא מתקיים, הרי שניתן לקבוע, כי הדירה לא הייתה ראויה למגורים באותה עת, ועזיבת התובעת את הדירה אינה מהווה הפרה לחוזה, אלא, תולדה שנבעה מהפרת התחייבות הנתבע להעמיד לה דירה הראוייה למגורים.

בהתאם לסעיפים 6 ו-7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, הפרה יסודית של הסכם הינה הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה. נוכח האמור לעיל, סבורני, כי בנסיבות תיק זה קיימת הפרה יסודית מצד הנתבע. הנפגע מהפרה יסודית זכאי לבטל את החוזה.

התובעת דרה בדירה לסירוגין במהלך חודש ימים, כאשר, כאמור, מצב הדירה לא היה ראוי למגורים באופן מלא. עם זאת, אין חולק, כי למעט השימוש במים החמים, התובעת עשתה שימוש במושכר ובמתקניו במשך כחודש ימים. מכאן, אני סבור שעל התובעת לשלם דמי שכירות יחסיים לחודש הראשון.

הואיל וקבעתי, כי דירה ללא מים חמים אינה ראוייה למגורים וכי הנתבע הפר בעניין זה את התחייבותו כלפי התובעת, הרי שהנני דוחה טענת הנתבע, כי על פי סעיף 8 להסכם השכירות התובעת הייתה מנועה מלעזוב את הדירה בטרם חלפה חצי שנה. אף באשר לטענתו לאי השבת מפתחות הדירה סבורני, כי הפרת ההסכם מצידו של הנתבע בגין אי השבת הפיקדון לידי התובעת, מקום שברי כי היה עליו להשיבו, גרם לאי השבת המפתחות ומשכך, אין לנתבע להלין, אלא, על עצמו.

6.בנסיבות אלה, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 3,700 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. [ סכום זה כולל סך של 2,450 ₪ סכום ששילמה התובעת כפיקדון, וכן מחצית מדמי השכירות עבור החודש הראשון בסך 1,250 ₪ ].

כמו כן, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 500 ₪.

סכומים אלה ישולמו לתובעת תוך 30 יום מהיום.

המזכירות תדאג לשלוח העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי בירושלים בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ב אדר תשע"ג, 04 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: