נחום ואח' נ' דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ

פסק דין

בפני תביעה בגין נזקי תאונת דרכים מיום 23/6/09.

בהתאם לכתב התביעה, נטען כי התובע ואשתו תדלקו את רכבם בתחנת דלק בשד' ירושלים בהרצליה.

בשעה שהתובע 2 עמד מחוץ לרכב ושוחח עם המתדלק, שמע פגיעה ברכבו, הסתובב והבחין כי מכונית הנתבעת פגעה במראה והמשיכה בדרכה.

בהתאם לכתב התביעה, רשם התובע את פרטי הזיהוי של הרכב, אימת אותם מאוחר יותר עם הפרטים שנמסרו לו ממצלמת האבטחה של התחנה, ואף פנה והגיש תלונה למשטרת ישראל.

בהתאם לכתב התביעה, עלות תיקון נזקי התובע, עומדת על סך 901 ₪.

הנזק תוקן על ידי התובע ולא נתבע מחב' הביטוח בכדי שלא להפסיד הנחת העדר תביעות ונוכח גובה ההשתתפות העצמית.

בכתב ההגנה, הכחישה הנתבעת, את האירוע הנטען, לטענת הנתבעת האירוע לא התרחש כלל הרכב מושכר ונהג מטעמה של הנתבעת לא ביצע את התאונה.

בישיבה שהתקיימה ביום 14/7/10, התייצבה התובעת 1, בהתאם לעדותה עלה כי לא הבחינה באירוע, הגם שישבה בתוך הרכב.

עדותה נסמכה כולה על עדות שמיעה, ועל פרטים שנמסרו לה על ידי בעלה, התובע 1 אשר שהה בחו"ל במועד הדיון הקודם.

מטעם הנתבעת התייצב מר דורי סעודי בהתאם לטענתו, הרכב היה מושכר על ידי חב' בבעלותו, חוזה שכירות לא הוצג.

מר סעודין במסגרת עדותו טען כי באותו היום, לא היה במקום.

עוד טען, כי אינו יודע אם הוא נהג ברכב באותו היום או אם נהג ברכב אחיו. בהגינותו, טען מר סעודין כי לא בדק אם אחיו עד ליום הדיון אם נהג ברכב במועד ואם היה בתחנת הדלק, מר סעודין התחייב להודיע לבית המשפט תוצאות בדיקתו, עוד ציין כי ידאג להמציא לבית המשפט הסכם תדלוק אשר יש לו עם תחנת דלק אחרת כדי לחזק גרסתו כי לא הייתה לו סיבה להיכנס לאותה תחנה.

מר סעודין לא התייצב לדיון ואילו נציג הנתבעת טען כי בהתאם לבדיקה שביצע אצל המשכיר, מר סעודין נהג ברכב, אחיו היה בשלילה, באותו היום המזכירה לא התקרבה לרכב.

היום התייצב התובע 2 ופרט את גרסתו, התובע ציין כי הבחין ברכב החולף על פני רכבו לאחר ששמע את רעש הפגיעה, המדובר במזדה בצבע מוזהב, התובע טוען כי הספיק להבחין בלוחית הזיהוי של הרכב, ואף זכר את הספרות ורשמם אותם, העתק הפתק שרשם התובע צורף כנספח לכתב התביעה וממנו עולה כי התובע רשם את מס' הרכב 5320468.

התובע פרט כי לאחר הארוע המתדלק בתחנה הודיע לו כי ברשות התחנה טלויזיה במעגל סגור המצלמת את הרכבים הנמצאים בתחנה והציע לו לבדוק את מס' הרכב במצלמות הוידאו.

התובע טוען כי נכנס למשרדי התחנה, אולם, לא ניתנה לו אפשרות לצפות בסרט הווידאו, העובדת בתחנה תיקנה את מס' הרכב שזכר, לאחר שלטענת התובע צפתה בסרט הוידאו ובמקום הספרה האחרונה 8 רשמה את הספרה 5.

לטענת התובע, הוא סבר כי זכר את כל הספרות במדויק, אולם תיקן את מס' לוחית הרישוי בהתאם לדבריה של הפקידה בתחנה.

לאחר שפנה התובע בתלונה למשטרה, איתר את בעלי הרכב, הנתבעת, ופנה אליה לדרישה לפיצוי.

דרישתו כאמור סורבה ולפיכך הוגשה התביעה.