נחום ואח' נ' שרגא ואח'

פסק דין

תביעות הדדיות לשיפוי הצדדים בגין נזקים אשר אירעו לרכביהם כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 27/11/09.

לשם הנוחיות יקרא התובע הוא גם הנתבע שכנגד: "התובע" ואילו הנתבעת 2 היא גם התובעת שכנגד: "הנתבעת 2 ", אין באמור בכדי לשנות או להשפיע על הנטלים המוטלים על הצדדים.

לטענת התובע – במועד הנקוב הוא נסע בהוד השרון ברחוב נטעים מדרום לצפון, הגיע לצומת טי , עצר עצירה מוחלטת ולאחר שראה כי הכביש פנוי, ביצע פניה לכיוון שמאל לרחוב וייצמן. לטענתו, לאחר שביצע הפנייה כאמור וכבר התיישר ונסע ברחוב וייצמן, הגיח לפתע רכב הנתבע 1 , המבוטח על ידי הנתבעת 2 ממולו וסטה לכיוון נתיב הנסיעה שלו ופגע ברכבו. לטענתו, האימפקט בין כלי הרכב היה בין חלקו השמאלי החזיתי של רכבו לבין חלקו השמאלי החזיתי של רכב הנתבע 1 , כאשר כפועל יוצא מעוצמת הפגיעה, הסתובב רכבו , נהדף קדימה לכיוון הצומת ונפגע אף בצידו. לטענת התובע, בנסיבות האמורות, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 1, מבוטח הנתבעת 2 ומשכך, על הנתבעים ביחד ולחוד לשפותו בגין הנזקים אשר נגרמו לו כפועל יוצא מהתאונה ודין התביעה שכנגד להידחות.

לטענת הנתבעים, במועד הנקוב נסע הנתבע 1 ברחוב ויצמן בהוד השרון, כאשר הגיע בסמוך להצטלבות הרחוב עם רחוב נטעים, הגיח לפתע רכב התובע מימינו, לא ציית לתמרור האט ותן זכות קדימה אשר היה בכיוון נסיעתו , חסם את דרכו של רכב הנתבע 1 וכפועל יוצא מכך ארעה התנגשות בין כלי הרכב, כאשר רכבו של הנתבע 1 פוגע עם חזיתו בצדו השמאלי של רכב התובע לכיוון קדמתו. לטענת הנתבע 1 התאונה לא ארעה לאחר שרכב התובע כבר השלים את הפניה אלא בתוך הצומת במהלך ביצוע הפנייה כאמור. הנתבע 1 מוסיף וטוען כי ברכב התובע כלל לא נהג התובע אלא אחיינו – מאור נחום . בנסיבות האמורות, לטענת הנתבעים, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנהג ברכב התובע אשר לא ציית לתמרור המורה לו ליתן קדימה לרכב הנתבע 1 וחסם את דרכו של הנתבע 1. אשר על כן, לטענת הנתבעים יש לדחות את התביעה העיקרית ולקבל את התביעה שכנגד במסגרתה עותרת הנתבעת 2 לשיבובה בגין התשלום אשר ביצעה לנתבע 1 בגין נזקיו כפועל יוצא מהתאונה.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע , והנתבע 1 וכן, עד מטעמו – מר ראובני אברהם, אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כמו כן, הוצגו בפני תמונות מקום האירוע וכן, תמונות המתעדות את , הרכבים מיד לאחר התאונה והנזק לרכבים המעורבים.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש מקום לחלק את האחריות לתאונה בין הצדדים המעורבים ומשכך ובהתאם לחלוקת האחריות כפי שתפורט להן, לקבל באופן חלקי את התביעה ואת התביעה שכנגד.

5.אפתח ואציין כי הנתבע 1 העלה כאמור טענה ובהתאם לה התובע כלל לא נהג ברכב בזמן התאונה. אין חולק כי , לקביעה האם התובע נהג ברכב אם לאו קיימת חשיבות וזאת, הואיל ולו לא נהג ברכב הרי שלא היה באפשרותו להעיד על נסיבות התאונה ובשים לב שרק עדותו נשמעה בתמיכה לגרסתו הרי שלו עדותו אינה קבילה, הרי שאין בפני כל עדות בתמיכה לגרסתו.

הנני סבורה כי הראיות כפי שהובאו בפני אין בהן בכדי לאפשר הכרעה חד משמעית בשאלה האם אמנם נהג התובע ברכב אם לאו, באשר מדובר בעדות מול עדות ואין כל ראייה התומכת לכאן או לכאן. אציין ואדגיש כי הואיל וכפי שיפורט להלן , אינני מקבלת את גרסת התובע באשר להילך התאונה הרי שאינני נדרשת להוסיף לדרוש ולהכריע בנושא .

6. באשר להילך התאונה הרי שאין בידי לקבל גרסת התובע ולפיה התאונה ארעה בישורת ברחוב ויצמן וזאת, לאחר שכבר בוצעה על ידו פנייה והוא התיישר בכביש.

לענין זה – ראשית, התמונות אשר הוצגו המתעדות את הרכבים מיד לאחר התאונה מעלות כי הרכבים מצויים בתוך הצומת במרכזה, כאשר רכב התובע הינו אנכית לרחוב ויצמן ורכב הנתבע 1 ברחוב ויצמן כמעט באופן ישר וכאשר המגע בין כלי הרכב הינו בין חלקו הקדמי של רכב הנתבע 1 לבין צדו של רכב התובע.

בנוסף, עיון בתמונות הנזק מעלה כי לרכבו של הנתבע 1 ארע הנזק המשמעותי ביותר במרכז חלקו הקדמי כאשר מדובר בפגיעת מעיכה חדה המעלה בעליל כי הפגיעה לא יכול שארעה כאשר כלי הרכב כמעט מקבילים זה לזה כפי שתיאר התובע וזאת לאחר שכבר היתה פגיעה ראשונית בפינות כלי הרכב, אלא שמדובר באימפקט הראשון בין כלי הרכב שהוא העוצמתי ביותר.

לכך יש להוסיף כי דווקא פינת רכבו הקדמית של רכב התובע נפגעה באופן קל ביותר באופן השולל הטענה ולפיה זה היה מקום האימפקט הראשוני.

זאת ועוד, הטענה ולפיה רכב הנתבע 1 סטה סתם לכיוון רכבו של התובע במהלך נסיעה ישר בכביש אף היא הגיונית פחות בהעדר כל סיבה ועילה לסטייה כאמור.

לאור כל האמור הנני קובעת כי הראיות מתיישבות יותר עם גרסת הנתבע 1 ולפיה התאונה ארעה לאחר שהתובע או הנהג ברכבו לא צייתו לתמרור האט ותן זכות קדימה וחסמו דרכו של הנתבע 1.

7.יחד עם זאת, כאמור הנני סבורה כי בנסיבות כפי שהונחו בפני לשני הצדדים אחריות לאירוע. במה הדברים אמורים?-

ראשית, אין חולק , כי בדרכו של התובע הוצב תמרור האט ותן זכות קדימה.

תקנה 1 לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 מגדירה המושג "מתן זכות קדימה" כדלקמן:

"אי המשכת הנסיעה או התחלתה כאשר על ידי כך עלול הנוהג ברכב הנדרש לתת זכות קדימה לנוהגים ברכב אחר לאלצם לסטות מקו נסיעתם או לשנות את מהירות נסיעתם".