נזקים שנגרמו למצלמה נבעו מרשלנות הצלם ולא ממכשיר לייזר באירוע

1.         התובע, מר זאב מרגליות צלם במקצועו ומספק שירותי צילום ווידאו לאירועים. הנתבעת חברת מיוזיק קונקשיין בע"מ הינה חברה המעניקה שירותי תאורה והגברה לאירועים.

2.         ביום 22.8.05 צילם צלם מטעם התובע אירוע שהתקיים בגן אירועים "הפרדס" בצומת חפר. כמתואר בכתב התביעה נפגעה מצלמה של התובע על ידי מכשיר לייזר של הנתבעת, כאשר צילם הצלם את כדור המראות שממנו יוצאות קרני לייזר. התובע הגיש תביעה זו כנגד הנתבעת בגין נזקים שנגרמו למצלמה לאור רשלנותה.

התביעה הוגשה בסך של 19,298 ש"ח וכללו:

א. עלות תיקון המצלמה בהתאם לחשבונית - 18,000 ש"ח.

ב. הוצאות שנגרמו לתובע בגין השכרת ציוד חלופי- 8,257 ש"ח.

ג. עוגמת נפש - 3,000 ש"ח.

ד. דמי השתתפות עצמית ששילם לחברת הביטוח - 1,777.20 ש"ח.

התובע ציין שמסכומים אלה יש לנכות הסכומים שקיבל מחברת הביטוח בגין נזק זה ועל כן הוגשה התביעה בסכומה הנוכחי.

3.         הנתבעת טענה שפעלה כנדרש, ואילו התובע הוא שהתרשל שכן כאיש מקצוע היה עליו לדעת שלא מצלמים במצלמה ישירות אל כדור המראות וקרני הלייזר, ועל כן יש לדחות התביעה.

4.         התובע הציג בבית המשפט קלטת מהאירוע ממנה אכן ניתן ללמוד שלאחר שהצלם מתמקד במשך כמה שניות בכדור הבדולח ממנו יוצאות קרני לייזר, נראית בבירור על המצלמה נקודה לבנה. על כן התרשמתי שאכן נגרם נזק לתובע. השאלה הינה האם הנתבעת התרשלה ואחראית בנזק זה.

5.         טוען התובע בסיכומיו להעברת נטל הראיה לנתבעת לאור סעיפים 38 ו 41 לפקודת הנזיקין. איני יכולה לקבל טענה זו שלא עלתה כלל  במסגרת כתבי בית הדין של התובע ואף לא נטענה במהלך הדיונים, ואף לא בדיון המקדמי שנערך. יתרה מכך, התובע הוא שהחל בהבאת ראיותיו ולא הובאה כל טענה מצידו בענין זה, ועל כן כאשר הסכים והחל בהבאת ראיותיו ולא נטל לשינוי בנטל הבאת הראיות או בנטל ההוכחה, אזי טענה זו הינה בגדר הרחבת חזית אסורה שאיני יכולה להידרש לה כלל ועיקר.

לא זו אף זו, בכתב תביעתו מציין התובע את עילת התביעה כרשלנות, ולא בתביעה לפי סעיף 38 -41 לפקודת הנזיקין.

לא ניתן בשלב הסיכומים להעלות הטענה שמכשיר הלייזר הינו מכשיר מסוכן מטבעו בהתאם לסעיף 38 שכן אם הטענה היתה מועלת בכתב התביעה, היתה הנתבעת מתמודדת עימה ואולי אף מביאה חוות דעת מטעמה לענין זה.

6.         אף לגופו של ענין יש לדחות הטענה שכן לא שוכנעתי שמכשיר הלייזר הינו מכשיר מסוכן כהגדרתו בסעיף 38 לפקודת הנזיקין שכן מכשיר מסוכן הינו חפץ שמטיבו מסוכן הוא, שהסכנה הינה חלק ממהותו הבסיסית ולא חפץ תמים ששימוש לא זהיר בו גורם לנזק, שכן כל חפץ יכול לההפך למסוכן אם נעשה בו שימוש שאינו זהיר, ועל כן מכשיר לייזר שכל מטרתו הפצת קרני ליזר כחלק מהתפאורה באירועים להנאת המבלים אינו מכשיר מסוכן.

אף המומחה מטעם התובע, ד"ר מנחם מרגליות לא טען בחקירתו שמכשיר הלייזר הינו מסוכן, אלא העיד שאין סיכון לבני אדם בעקבות שימוש במכשיר (ראה עמ' 2 לפרוטוקול).

כפי שאפרט להלן לא קרני הלייזר הם שגרמו לנזק לו טוען התובע אלא התובע ו/או מי מטעמו ואופן הפעלתם את ציוד הצילום והתרשלותם היא שגרמה לנזק.

7.         אף טענת התובע לעילת תביעה בהתאם לסעיף 41 לפקודה דינה להידחות, שכן התובע כלל לא טען בכתב תביעתו שלא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, אלא טען שקרן  לייזר שנשלחה ממכשיר הלייזר היא שגרמה לנזק (ראה סעיף 14 לכתב התביעה) ועל כן לא יכול כעת להעלות טענות עובדתיות סותרות.

8.         טוען התובע שהנתבעת לא נקטה בכל האמצעים הנדרשים למניעת הנזק, לא דאגה לבטיחות מכשיר הלייזר ולא הזהירה התובע ביחס לסכנות הכרוכות בשימוש במכשיר הלייזר.