נזאר נ' לופו ואח'

החלטה

בפניי בקשת המערער למתן פטור מתשלום אגרה ופטור מתשלום ערבון.

הבקשה :

1.המבקש עותר למתן פטור מתשלום אגרה וכן מבקש הוא פטור מהפקדת עירבון להוצאות המשיבים, בערעור שהגיש על פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה, כב' השופט רמזי חדיד, מיום 28.1.12. בבית משפט קמא נדונה בקשת המשיבים לסילוק התביעה שהגיש המערער על הסף. במסגרת ההליך העיקרי בבית משפט קמא עתר המבקש לביטול פסק הדין שניתן ביום 12.1.06, בו חוייב המבקש לשלם למשיבים סך של 25,000 ₪ וכן הוצאות משפט – פסק דין אשר ניתן בהעדר התייצבות המבקש לדיון שנקבע וכן בנימוק כי המבקש לא הגיש תצהירי עדות ראשית במועד.

תביעת המבקש בבית משפט קמא נדחתה על הסף ובית המשפט לא קיבל את טענת המבקש, כאילו פסה"ד שניתן בהעדר כאמור לעיל, הושג בתרמית.

בבקשה טוען המבקש למצב כלכלי קשה והיא חתומה על ידו.

בהתאם להחלטתי מיום 13.3.12, הגיש המבקש ביום 26.3.12 אסופת מסמכים לרבות, אך לא רק, דפי חשבון בנק, אישורי יתרות ואישורי המוסד לביטוח לאומי.

הפן הנורמטיבי:

2.על פי תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"):

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

היינו – לשם קבלת פטור מתשלום אגרה, על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים. האחד – עליו להראות שההליך מגלה עילה והשני – עליו להראות שאין ביכולתו לשלם את האגרה.

בנוגע לפטור מהפקדת ערבון קובעת תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"):

"החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך."

3.בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, יתן ביהמ"ש משקל לשני שיקולים נוגדים. מחד – לזכות הגישה לערכאות המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך – לצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה.

ראו, לענין זה, דברים שנאמרו ברע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' . (לא פורסם, 3.4.2008):

"אין די בהוכחת דלות כלכלית. תנאי מצטבר נוסף הינו סיכויי ההליך (בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(2) 383). אכן, בשונה מעניין האגרה, הרי שנוכח תכלית הערבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007)" (ההדגשות אינן במקור).

כן ראו: רע"א 7912/07 - טנר בניה ושיפוצים בע"מ נ' סמינר כנרת אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' (מיום 13.11.2007 נמצא באתר בית המשפט העליון).

4.גם דיון בבקשה לפטור מערבון דורש התייחסות לשני הפרמטרים הנ"ל – יכולת כלכלית וסיכויי ההליך - הערעור.

בעוד שמתן פטור מאגרה נועד לשם פתיחת דלתות ביהמ"ש בפני המערער והינו ענין שבין המבקש לבין המדינה, הרי פטור מערבון, הינו אינטרס של המשיבים לערעור ומטרתו להגן על זכותם להיפרע הוצאותיהם ונזקיהם, במידה שהערעור יידחה. לפיכך, לענין מתן פטור מערבון ישקול ביהמ"ש גם את עמדת המשיבים לערעור (ראו: בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(387-386 ,383 (2).

5.לשם הוכחת חוסר יכולת כלכלית על המבקש לפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולהמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים (ראו, למשל: ע"א 254/07 משה לפיד ואח' נ' אלישבע סמואל ואח' (לא פורסם, 21.2.2007); רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ - בפירוק נ' עיריית תל אביב יפו (לא פורסם, 30.1.2007).