נורנברג ואח' נ' כל בו ש.א נחמיאס ואח'
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו |
19130-11-11
20.7.2012 |
|
בפני : אורלי מור-אל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. ברוריה נורנברג 2. יריב נורנברג |
: 1. כל בו ש.א נחמיאס 2. עופר בשיר |
| פסק-דין | |
פסק דין
בפני תביעה בגין תאונת דרכים שארעה ביום 20/4/2011. לטענת התובע-2 שנהג ברכב, נסע מרעננה להרצליה על הנתיב הימני, כשלפתע נהג משאית שנסע במסלול השמאלי סטה מהמסלול שלו למסלול של התובע ופגע בו בחלק השמאלי קדמי של הרכב. לטענת התובע-2 נהג המשאית נהג בפראות ולפתע סטה. התובע-2, הביע דעתו כי נהג המשאית הבחין מאוחר מדי שהוא צריך להגיע למקום שנקרא "סחר עץ" והפתיע את התובע-2. התובע-2 חזר וטען בחקירתו הנגדית, כי נהג המשאית נסע בנתיב השמאלי, קצת לפניו ואותת שמאלה בהתחלה. כאשר נשאל אם משאית כזאת גדולה יכולה לפתע לסטות ימינה, השיב: "חד משמעית כן". התובע-2, לא ידע לומר באיזו מהירות הוא נסע ובאיזו מהירות נהג המשאית נסע.
בתמונות שהציג התובע-2, שאותן צילם מייד לאחר התאונה, כאשר הרכבים נמצאים במקום הפגיעה, נראית המשאית, בנטייה ימינה, כאשר הקו המקווקו המפריד בין שני המסלולים בכביש נמצא בין גלגלי המשאית בנטיה ימינה, מכוניתו של התובע-2 נראית מחוצה בין המשאית לבין שפת המדרכה.
נהג המשאית העיד, כי נסע מכיוון רעננה להרצליה, בכביש הזה, לדבריו, יש מחסן עץ וזאת לא הפעם הראשונה שהוא נכנס לשם. בכביש יש שני נתיבים מול המחסן עץ יש נתיב שלישי לפנייה שמאלה ברמזור. לדבריו, נסע בנתיב הימני, כדי להכנס למחסן העץ הוא נצמד לקו המקווקו ופונה ימינה. לדבריו, הוא הגיע כמה מטרים לפני הכניסה, פתאום הרגיש חריקת בלמים גדולה. נהג המשאית העיד, כי אם הוא היה פוגע ברכבו של התובע היה מושך את הרכב קדימה, ובתמונות נראה הפגיעה ברכבו של התובע הייתה פגיעת מעיכה וקימוט לכוון אחור הרכב.
דיון והכרעה
עיון בתמונות שצולמו בזמן אמת, מייד לאחר התאונה מעלה, כי בניגוד לעדותו של נהג המשאית הוא לא היה על המסלול הימני צמוד לקו המקווקו, אלא היה בין שני הנתיבים הימני והשמאלי עם נטיה ימינה, כאשר הקו המקווקו עובר בין גלגליה האחוריים של המשאית, וקדמת המשאית מגיעה כדי שפת המדרכה. הווה אומר, נהג המשאית אכן החל את הפנייה ימינה כשהוא נמצא מעבר למסלול הימני, למצער בין המסלול הימני לשמאלי. טענתו של נהג המשאית כי נצמד לקו המקווקו ואז פנה, אינה נכונה. לו היה פונה כפי שטען מהמסלול הימני, לא יכול היה התובע-2 לנסוע במסלול הימני, אלא רק אחריו ולא יכל להגיע למצב בו הוא נמחץ במרווח בין המשאית לבין שפת המדרכה. לא סבירה בעיני האפשרות שהתובע-2 נסע אחרי נהג המשאית במסלול הימני ולאחר התחלת הפנייה של נהג המשאית ביקש לעקוף את נהג המשאית מימין במרווח שנוצר בשל הצורך של נהג המשאית לעשות את הפנייה.
יחד עם זאת, נראה ברור בתמונות, כי נהג המשאית מאותת ימינה. מדובר במשאית גדולה שהייתה עמוסה בשקים, וקשה לקבל את טענת התובע-2, כי נהג המשאית נסע במהירות, הפתיע ופנה ימינה בפראות. התובע-2, אף העיד כי אינו זוכר באיזה מהירות הוא נסע, ובאיזה מהירות נסע נהג המשאית. אין ספק שהתובע-2, נסע במהירות גדולה מזו של המשאית, ולא הבחין מבעוד מועד בתחילת מעבר המשאית לכיוון המסלול הימני ופנייתה ימינה.
בנסיבות אלה, אני קובעת, כי עיקר האחריות לתאונה רובצת על נהג המשאית, אשר ביצע את הפנייה ימינה בחוסר זהירות למצער בין המסלול הימני לשמאלי. יחד עם זאת, לתובע-2, אשם תורם. התובע 2 שנסע במסלול הימני כשלפניו משאית עמוסה, לא הבחין במועד, בין בשל מהירות נסיעתו, ובין בשל חוסר תשומת לב, בנסיון ובכוונת נהג המשאית לפנות ימינה, ומשכך לא עלה בידו לאפשר למשאית להשלים את הפנייה ולמנוע את התאונה. נהג רכב אמור להיות עירני למה שקורה בכביש ולצפות גם התנהגות בלתי זהירה של נהגים אחרים בכביש. בנסיבות העניין, אני קובעת כי לתובע-2 אחריות של 20% לקרות התאונה.
התובעים תבעו 24,314 ₪, לפי תחשיב כדלקמן – הוצאות תיקון הרכב ע"פ דו"ח שמאי 17,987 ₪, שכ"ט שמאי 1,137 ₪, ירידת ערך על פי דו"ח שמאי 1,190 ₪ השבתת הרכב למשך שבועיים, תחבורה ציבורית עוגמת נפש וכיוצ"ב 4,000 ₪.
התובעים זכאים לנזק הישיר שנגרם להם, בגין הוצאות תיקון הרכב, שכ"ט שמאי, וירידת ערך, שכן הנתבעים לא חלקו הלכה למעשה על דו"ח השמאי, ולא הביאו חוות דעת נגדית. אשר לנזקים הנוספים שנטענו, הרי שאלה לא הוכחו – לא הוכח כל נזק שנגרם כתוצאה מהשבתת הרכב, ולא ברור מדוע נדרשו שבועיים ימים לתיקון מסוג זה, לא הוכחה עלות נסיעה בתחבורה ציבורית, ופיצוי בגין עוגמת נפש ובזבוז זמן אינו בגדר סוג הפיצוי הנפסק בתביעות מסוג זה.
אשר על כן, אני קובעת כי על הנתבעים לשלם לתובעים סך של 16,658 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה, וכן הוצאות משפט בסך 400 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 ימים שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
לצדדים נתונה הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.
ניתן היום, א' אב תשע"ב, 20 יולי 2012, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|