נורנברג ואח' נ' כל בו ש.א נחמיאס ואח'

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין, בתביעה שעניינה תאונת דרכים שארעה בין רכבם של התובעים (המשיבים 1 ו-2), לרכבם של הנתבעים 1 ו-2 (המשיבים הפורמליים) אשר מבוטח על ידי המבקשת, חברת הביטוח.

אין מחלוקת כי המבקשת קיבלה את כתב התביעה במועד, והמבקשת אף פנתה לבית המשפט ביום 18/1/2012 וביקשה ארכה להגשת כתב ההגנה, אך המועד חלף וחלפו עוד חודשים ארוכים והמבקשת לא הגישה את כתב ההגנה, ולפיכך, לבקשת התובעים ניתן ביום 20/5/2012 פסק דין נגד המבקשת.

יצויין כי הנתבע 1 הגיש כתב הגנה קצרצר במועד, וטען כי התביעה התקבלה והועברה לחברת הביטוח, וכי הביאו לידיעת הנהג הנתבע 2, את עובדת קיום התביעה.

ביום 24/5/12 הגישה המבקשת בקשת רשות להגשת כתב הגנה מתוקן בשם שלושת הנתבעים, ולאחר שבקשתה נדחתה נוכח פסק הדין שניתן, הגישה את הבקשה דנן.

בבקשתה לביטול פסק הדין טוענת המבקשת, כי עקב טעות בשמירת הקובץ במחשב הנתבעת, כתב ההגנה בתיק לא הופץ במועדו, יחד עם זאת מייד כשהתגלתה הטעות הופץ פסק הדין לבית המשפט עוד טרם ידעה המבקשת על פסק הדין ועוד לפני מועד הדיון. המבקשת טוענת עוד, כי הדיון טרם התקיים ולכן לא נגרם למשיבים כל נזק. מוסיפה המבקשת, כי יש לה הגנה טובה שכן רכבם של התובעים הוא זה שפגע ברכב המבוטח על ידי המבקשת, דבר שנלמד מהתמונות שצרפו התובעים עצמם. לבקשה צורף תצהירה של מזכירה העובדת אצל המבקשת, שהצהירה כי שמרה את קובץ ההגנה בתיקיה לא נכונה במחשב ומשכך לא הפיצה את כתב ההגנה במועד. המצהירה טענה כי מדובר בטעות בתום לב.

המשיבים מתנגדים לבקשה, ולטענתם מה שמאפיין את התנהלות המבקשת הוא חוסר תום לב מוחלט, המשיבים מכבירים בתיאור ההתנהלות מול המבקשת משך חודשים ארוכים ומחדלי המבקשת באי-הגשת כתב ההגנה במועד.

דיון והכרעה

כפי שנפסק לא פעם, מספר שיקולים מנחים את בית המשפט בהכריעו בבקשה לביטול פסק דין שניתן מקום שלא הוגש כתב הגנה. בראש ובראשונה נשקלת הזכות החוקתית של פנייה לערכאות, יחד עם זאת זכות זו אינה מוחלטת ויש לערוך איזון נאות בין הזכות האמורה לבין אינטרסים נוספים כמו יעילות הדיון, אינטרס הסופיות, עילת המחדל וסיכויי התביעה או ההגנה.

כפי ששב וקבע לאחרונה בית המשפט העליון ברע"א 1957/12 חלה נ' כהן – שניים הם השיקולים המנחים בבחינת בקשה לביטול פסק הדין – הראשון עניינו בסיבת אי ההתייצבות ולענייננו אי הגשת כתב ההגנה – ובגדרו של שיקול זה בודקים האם מדובר במי שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי או שמא מי שלא התייצב או לא הגיש כתב הגנה מפאת צירוף נסיבות אומלל בהיסח הדעת או מרשלנות, במקרים אלה בניגוד למקרה הראשון תגבר נטיית בית המשפט לבטל את פסק הדין. השיקול השני שלו נודעת חשיבות רבה יותר, עוסק בסיכויי ההגנה או התביעה של מבקש הביטול.

מכאן, שבבוא בית המשפט לבחון בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה יש לאזן בין השיקולים והאינטרסים האמורים על רקע מכלול נסיבות המקרה ולהבטיח, כי הסנקציה של מתן פסק דין במעמד צד אחד היא מידתית בנסיבות העניין ושלא ראוי להפעיל סנקציה אחרת פחותה בחומרתה, כגון השתת הוצאות.

בפסיקה מבוססת היטב התווה בית המשפט את הדרך בה יש לבחון בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה וקבע כי יש לקיים את הדיון בשני מסלולים האחד ביטול מחובת הצדק והשני ביטול משיקולי בית המשפט (ראו לדוגמא, רע"א 23542-10-10 עבדלחכים מקדאדי נ' עיריית ירושלים).

כאשר נפל פגם בהליך המצאת כתב התביעה וההזמנה לדין, הדבר משמש כשלעצמו עילה מספקת לביטול פסק הדין מחובת הצדק, ככל שמתברר שלא נפל פגם בהליך ההמצאה, מסור לבית המשפט שיקול דעת אם לבטל את פסק הדין. במקרה זה נהוג להפעיל מבחן כפול שעניינו בחינת הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה מחד גיסא וסיכויי ההליך אם יבוטל פסק הדין מאידך גיסא. הפעלת המבחן נעשית, כאמור, על רקע ההכרה חוקתית בזכותו של פרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט (ראה: ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד, עמ' 204; רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון (פורסם בתקדין)).

במקרה דנן, הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה לא הייתה התעלמות מן ההליך המשפטי, אלא ככל הנראה מפאת צירוף נסיבות אומלל בהיסח הדעת או מרשלנות, כפי שטענה ואף הוכיחה המבקשת באמצעות תצהיר של הפקידה מטעמה - עקב אי תיוק המסמך במקום הנכון במחשב לא שוגר כתב ההגנה לבית המשפט. עובדה היא, שהמבקשת טרחה לבקש ארכה להגשת כתב ההגנה מה שמלמד שלא התעלמה מן ההליך המשפטי. משכך, ואף שאין הצדקה ממשית לאי-הגשת כתב ההגנה, גוברת נטיית בית המשפט לביטול פסק הדין, שכן אין המדובר בזילות ההליך המשפטי.

אשר לסיכויי ההגנה, המדובר בתאונת דרכים שעל מנת להכריע בדבר דרך התהוותה ומידת האשם של כל אחד מן הנהגים נדרש בית המשפט לשמוע את עדות הנהגים ולעיין בתמונות ובחומר הנוסף הנמצא בידי הצדדים. המבקשת טוענת, כי התאונה התרחשה באופן שונה מזה שטוענים לו המשיבים ואין בידי לשלול אפשרות זו מבלי לשמוע את העדים הרלוונטים. אין בידי גם לקבל, בשלב זה מבלי לשמוע עדים, את טענת המשיבים בדבר חוסר תום לבה של המבקשת.

יתירה מכך, הנתבע 1 שהוא מבוטח המבקשת, סמך על כך שהמבקשת תייצג את עניינו בבית המשפט מכוח תנאי פוליסת הביטוח, עניינו של הנתבע שהגיש כתב הגנה המפנה אל המבקשת, אמור ממילא להידון בדיון שטרם החל, כך שביטול פסק הדין אינו גורם נזק של ממש למשיבים, ואולי אף עשוי לתרום ליעילות הדיון.

בנסיבות העניין, הותרת פסק הדין על כנו אינה מידתית, וניתן לנקוט בסנקציה מידתית יותר של השתת הוצאות.

לאור האמור לעיל, ובכפוף לכך שהמבקשת תשלם למשיבים הוצאות בסך 400 ₪ בתוך 10 ימים מיום קבלת ההחלטה, מבוטל בזאת פסק הדין מיום 20/5/12 כמו כן, הנני מעכבת בזאת את הליכי ההוצאה לפועל, אם החלו, בגין פסק הדין נשוא הבקשה.

ניתנה היום, ט' תמוז תשע"ב, 29 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: