נוריאלי נ' סולטאנה

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 24.9.12 בהוד השרון.

2. לטענת התובע, נסע מכיוון הוד השרון לכפר סבא. התובע שחלף על פני משטרת כפר סבא נסע בנתיב הימני צמוד למדרכה כשבכוונתו לפנות ימינה לכפר סבא. לפתע פגעה בו משאיתו של הנתבע בכנף האחורית שמאלית.

3. הנתבע הגיש כתב הגנה ובו טען כי נסע בנתיב הימני בכביש הראשי ואילו התובע יצא מכיוון בית ספר אורט מכביש צדדי מימין המשתלב לכביש הראשי. התובע לא ציית לתמרור עצור המוצב במקום התפרץ לפתע מאחור רכב התובע לתוך נתיב נסיעתו של רכב הנתבע ופגע ברכבו.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד התובע וחזר על גרסתו לפיה נסע מכפר סבא לפתח תקווה בנתיב הימני וכאשר נסע ליד המשטרה והתכוון לפנות ימינה הרגיש חבטה והבחין כי רכב הנתבע פגע בחלקו האחורי שמאלי של רכבו עם הפגוש הימני של רכב הנתבע. התובע הפנה לתמונות וטען כי רכבו נראה שם צמוד למדרכה ועומד לפני רכבו של הנתבע. התובע טען כי היה בנתיב הימני בכל הדרך והכחיש כי הגיע מאזור חניה המצוי בצידו הימני של הכביש הראשי.

אחותו של התובע טענה כי אחיה אסף אותה ממקום מרוחק והם נסעו מפתח תקווה לכיוון כפר סבא. האחות טענה כי נסעו בנתיב הימני ואחיה ביקש לפנות ימינה כשלפתע חשה במכה והבחינה כי הנתבע פגע ברכבם. האחות הכחישה כי יצאו ממגרש החניה בצידו הימני של הכביש.

5. הנתבע העיד וטען כי נסע בנתיב הימני והתובע הוא שהגיע ממגרש החניה בצד ימין של הכביש וכאשר השתלב לנתיב הנסיעה של הנתבע, לחץ על דוושת הגז וכך הגיע רכב התובע שהוא רכב פרטי לפני רכב הנתבע שהוא רכב משאית.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של התובע והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה נסע בנתיב הימני במשך זמן ארוך כשלפתע הנתבע פגע בו מאחור מצידו השמאלי. עדות זו נתמכה בעדותה של אחותו שאף אותה מצאתי מהימנה.

מנגד לעדותו של הנתבע לפיה התובע השתלב מאזור החניה לא נמצא כל תימוכין ראייתי.

שלישית, תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובע לפיה התאונה ארעה באופן שתיאר קרי, פגיעה מאחור של הנתבע ברכב התובע אשר עומד בנתיב הימני בצמוד למדרכה.

סבורה אני כי היה על הנתבע להבחין ברכב התובע הנוסע בנתיב הימני ולנקוט באמצעים הדרושים ע"מ שלא לפגוע בו. בפרט, כאשר בעת התאונה כל רכבו של התובע היה לפני רכבו של הנתבע.

באשר לנזק שנתבע בגין עוגמת נפש מצאתי מקום להתערב בו ולהפחיתו משבתביעות קטנות עסקינן.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבע לשלם לתובע סך של 3,816 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 7.2.13 ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישא הנתבע בהוצאות משפט בסך 500 ₪ , בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"א תמוז תשע"ג, 19 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: