נוריאלי ואח' נ' רדעי ואח'

פסק דין

לפניי תביעה כספית בסך של 179,000 ₪ אשר עניינה הפרת חוזה מכר מקרקעין מיום 23.5.2010, אשר נכרת בין התובעים לבין הנתבעים (להלן: "החוזה"), ובמסגרתו מכרו הנתבעים לתובעים את זכויותיהם בדירת מגורים המצויה ברחוב מורדי הגטאות 75 בראשון לציון והידועה כחלקה 283 בגוש 4242 (להלן: "הדירה").

במקביל להגשת התביעה הכספית שלפניי, ומטעמי סמכות עניינית, הגישו התובעים תובענה לאכיפת החוזה בבית המשפט המחוזי מרכז, במסגרת הליך ה"פ 41853-09-11 (להלן: "התביעה לאכיפת החוזה"). ביום 23.5.12, ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי במסגרתו הורה בית המשפט על אכיפת החוזה (להלן: "פסק דינו של בית המשפט המחוזי").

ביום 9.1.13 הגיש הנתבע בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון ובקשתו נדחתה (סעיף 18 לסיכומים מטעם התובעים, העתק החלטת בית המשפט העליון צורף לסיכומים).

נוכח קביעות פסק דינו של בית המשפט המחוזי, נמחקה הנתבעת 2 כנתבעת בתביעה שלפניי ובהתאמה נמחקה הודעת צד ג' שהגישה כנגד הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") (החלטה מיום 25.10.2012 - עמוד 3 לפרוטוקול שורות 8-9).

הצדדים הסכימו כי פסק הדין בתביעה שלפניי יינתן על בסיס המסמכים הקיימים בתיק וכן על בסיס סיכומים בכתב, ללא שמיעת עדויות.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.ביום 23.5.10 נכרת, כאמור, החוזה בין הצדדים ובמסגרתו התחייבו התובעים לשלם לנתבעים, בגין רכישת הזכויות בדירה, הסך של 1,250,000 ₪ (העתק החוזה צורף לכתב התביעה).

2.במסגרת החוזה נקבע, כי נוכח קיומן של תוספות בנייה בדירה אשר נבנו ללא היתר, חובות לעיריית ראשון לציון ולמנהל מקרקעי ישראל בגין הדירה ונוכח העובדה כי הזכויות בדירה טרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין על שם הנתבעים, ישאו התובעים בכל ההוצאות הכרוכות בקבלת היתרי הבניה. עוד נקבע, כי התשלום הראשון, בסך של 125,000 ₪, יופקד בידיו הנאמנות של עו"ד נבו, אשר ייצג את הצדדים בחוזה (להלן: "עו"ד נבו"), וזאת לצורך תשלום החובות כאמור ורישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין על שם הנתבעים.

3.בהתאם להוראות החוזה, העבירו התובעים לעו"ד נבו סך של 185,000 ₪ (60,000 ₪ על חשבון התשלום השני). ביום 6.12.10, הודיע הנתבע לעו"ד נבו כי הוא דורש לבטל את החוזה בין הצדדים, בין היתר, בשל מצבו הקוגניטיבי בעת ההתקשרות בחוזה (העתק מכתב הנתבע צורף לכתב התביעה).

4.ביום 10.3.11 התקבלה אצל עו"ד נבו דרישת מנהל מקרקעי ישראל ולפיה יש להמציא תוך 60 יום תוכניות בנייה המשקפות את הקיים בדירה, כשהן חתומות על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה. לצורך כך, פנו התובעים אל הנתבעים וביקשו לאפשר לאדריכל מטעמם להיכנס לדירה. הנתבע סירב לכך והודיע כי אינו מוכר את הדירה.

5.התובעים טוענים, כי סירוב הנתבע לאפשר ביקור האדריכל בדירה, מהווה הפרה יסודית של החוזה, ולפיכך עותרים הם לחיובו בתשלום סך של 54,000 ₪ בגין דמי שכירות בהם נאלצו לשאת החל מחודש 12/10 למשך 18 חודשים, בסך של 3,000 ₪ לחודש, בהתאם להוראות סעיף 5.5 לחוזה וכן עותרים לחייב הנתבע בתשלום הסך של 125,000 ₪ בגין פיצוי מוסכם בלא צורך בהוכחת נזק בהתאם להוראות סעיף 15.1 לחוזה. סכום התביעה עומד על הסך של 179,000 ₪.

6.מנגד, טוען הנתבע, כי התובעים הם שהפרו את החוזה, שעה שלא עמדו במועדי התשלום הקבועים בחוזה. עוד טוען הנתבע, כי בעת שחתם על החוזה, לא היה כשיר לבצע פעולות משפטיות ומשכך החוזה בטל מעיקרו.

דיון והכרעה

7.לאחר עיון בכתבי הטענות על נספחיהם ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. ואנמק.

8.במסגרת פסק דינו של בית המשפט המחוזי, דן בית המשפט בטענות הצדדים באשר להפרת החוזה, כפי שהועלו בהליך שלפניי, ולאחר בחינת הראיות, קבע כי הנתבע הפר את החוזה הפרה יסודית וכי לנתבעת 2 לא היה כל חלק בהפרה. בית המשפט קבע כדלקמן:

"המדובר בהפרה יסודית של החוזה על ידי המשיב. בעטיו של המשיב לא ניתן היה להמשיך ולקדם את קיום החוזה. למשיבה, גרושת המשיב לא היה כל חלק בהפרה, משלא התגוררה בנכס, לא החזיקה בו ולא הייתה לה שליטה בו, ומשרצתה לקדם את מכירתו לצורך השלמת הפירוד בין הצדדים... המשיב הפר את החוזה הפרה יסודית בכך שמנע מן המבקשים את האפשרות לקיים את תנאי מינהל מקרקעי ישראל ובכך מנע את האפשרות להמשיך ולפעול להעברת הזכויות בדירה על שם המבקשים כקבוע בחוזה. במיוחד הפר המשיב את התחייבותו כקבוע בסעיפים 12.1; 12.2; ו- 12.3 לחוזה, בגדרם התחייב מפורשות לעשות כל שביכולתו למנוע עיכוב בהעברת הזכויות, לפעול על פי דרישת הרשויות, ולאפשר להעביר את הזכויות בדירה על שם המבקשים, ולעשות כל פעולה הנדרשת לשם כך" [ההדגשה אינה במקור] (ראה סעיפים 7, 8 ו-10 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי).

9.זאת ועוד, בית המשפט המחוזי דחה את טענת הנתבע, לפיה התובעים לא עמדו במועדי התשלום הנקובים בחוזה וקבע כי:

"לאור מורכבות מצבה המשפטי של הדירה, חובות המשיבים, אי רישומה על שמם, חריגות הבניה שנבנו בה, וריבוי הגורמים שהיה כרוך בטיפול עורכי הדין בהעברת הזכויות, לא נקבע מועד קונקלוסיבי לסיום ביצוע העברת הזכויות בדירה. המועד לביצוע חיוב זה, שהוא חיובם של המשיבים הוא לפיכך זמן סביר בנסיבות העניין. נקבע בסעיף 4.3 בחוזה כי רק לאחר רישום הזכויות בדירה על שם המשיבים תשולם יתרת התמורה בגין הדירה לפי לוח התשלומים שנקבע. מכאן שלא היה על המבקשים לשלם כל תשלום נוסף ואין להם כל תרומה לאי קידום העסקה. הטיפול בהעברת הזכויות נפסק עקב חוסר שיתוף הפעולה מצד המשיב והפרת החוזה על ידו [ההדגשה אינה במקור] (ראה סעיף 10 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי).

10.עוד דחה בית המשפט המחוזי את טענת הנתבע, לפיה בעת ההתקשרות בחוזה, הוא לא היה כשיר לבצע פעולות משפטיות. בית המשפט קבע כי "מעדות התובע, ממכתבו ומסיכומיו עולה כי הבין את החוזה אך חזר בו ממנו מחוסר כדאיות, ומשהוא סבור כי החוזה הוא לרעתו" (ראה סעיף 15 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי).