נורי נ' עיריית חיפה ואח'

החלטה

הנתבעת 1 מבקשת שהדיון בתביעה יועבר לבית משפט השלום בחיפה, מטעמים של נוחות הדיון, באשר התובעת ילידת 1927 ילידת חיפה, שם כנטען גם אירע האירוע שבגינו הוגשה התביעה וזה גם מושבה של הנתבעת 1, היא עיריית חיפה. היא מסתמכת על פסקי-דין של בית-המשפט העליון.

התובעת, מציינת שבית משפט זה קנה סמכות מקומית מכיוון שמושבה של הנתבעת 2 הוא ברמת-גן, אשר בשטח שיפוטו וטוענת שהפסיקה המצורפת אינה רלוונטית, שכן עניינה הכרעות לפי סעיף 78 לחוק בתי-המשפט, התשמ"ד – 1984.

אכן, מושבה של הנתבעת 2 (שעדיין לא הגישה כתב הגנה) הוא ברמת-גן, אשר בתחום שיפוטו של בית-משפט זה. לפי תקנה 3(א)(1) יכול שתוגש תובענה שאינה במקרקעין ב"מקום מגוריו או מקום עסקו של התובע" ולפי תקנה 3(ב) "היו נתבעים אחדים, יכול שתוגש התובענה לכל בית-משפט שבו ניתן להגישה נגד אחד הנתבעים". מכאן, שאם כתובתו של אחד הנתבעים היא בשטח שיפוטו של בית משפט (וכך המקרה שבפני), קנה בית המשפט סמכות שיפוט מקומית.

האסמכתות שאליהן מפנה המבקשת עוסקות כולן בהפעלת הסמכות שבסעיף 78 לחוק בתי-המשפט, התשמ"ד – 1984. זו לשונו: "ענין שהובא או שיש להביאו לפי בית משפט מחוזי או בית משפט שלום במקום אחד, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות שיהא נדון בבית משפט של אותה דרגה במקום אחר; ובלבד שלא תנתן הוראה לפי סעיף זה לאחר התחלת הדיון אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בו."

עפ"י לשון הסעיף ברור שהסמכות לפעול על-פיו נתונה בידי נשיאת בית המשפט העליון או המשנה לה ולא בידי מותב זה. אם החמיצה המבקשת ענין זה מתחילה, הוא הובהר לה בתשובת התובעת, אך הדבר כנראה לא הותיר את הרושם הצפוי, שכן במענה על התשובה, עמדה על בקשתה והמשיכה לצטט פסיקה העוסקת בהפעלת הסמכות שבסעיף 78.

המבקשת לא הראתה שלבית-משפט זה סמכות לפעול עפ"י סעיף 78 ולא במקרה – אין בית-משפט שלום אחד רשאי להעביר לחברו את הטיפול בתביעה שבסמכותו העניינית והמקומית, רק משיקולי "נוחות". אף איני סבור, שבקשה זו מצדיקה שבית-המשפט יפעל מיוזמתו לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד–1984, ויעביר את בירורה לערכאה המוסמכת. לאור זאת הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות התובעת בסך 2,000 ₪.

ניתנה היום, ז' סיון תשע"א, 09 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: