נור אלדין ואח' נ' עלי

החלטה

1.בין הצדדים הליכים בבית משפט השלום בירושלים בקשר עם הזכויות בדירה ברח' אלאחטל 18 בואדי ג'וז בירושלים הידועה כחלקה 145 בגוש ירדני 57 (גוש 30505) (להלן: "הדירה").

כעולה מתוך החלטת בית משפט קמא במסגרת ההליכים הרבים ניתן ביום 20.6.11 ניתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים ו/או מי מטעמם להפריע לתובע לעשות שימוש בדירה עד להכרעה בהליך העיקרי (להלן : "הצו").

בעקבות בקשה לעיון מחדש בצו, ניתנה ביום 4.7.11 החלטה לפיה צו המניעה הזמני שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים ביום 30.12.10 (כב' השופט דרורי) יבוא במקום הצו מיום 20.6.11.

2.ביום 6.7.11 נצטווה התובע (המשיב דכאן) לפנות את הדירה, וזאת ברוח ההחלטה של כב' השופט דרורי לפיה יישמר המצב הקיים, והשוכרים מטעם הנתבעים (פיתאני) יורשו להמשיך ולהתגורר בדירה עד להכרעה בהליך העיקרי (להלן : "החלטת הפינוי").

בקשת התובע לעיכוב ביצוע החלטת הפינוי נדחתה בהחלטה מיום 7.7.11.

ביני לביני התבררו עובדות חדשות, לפיהן ביום 1.7.11 החזירו פיתאני את החזקה בדירה לתובע, והיא הושכרה על ידי התובע ביום 2.7.11 למר אשרף חמוד (להלן: "אשרף").

 בעקבות צו הפינוי כנגד התובע, הגיש אשרף בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר הן על התובע והן על הנתבעים להפריע לו בשימוש בדירה (13659-07-11).

בהחלטה מיום 14.7.11 קבעה כב' השופטת מרים ליפשיץ – פריבס כי לא הייתה זכות לתובע להשכיר את הדירה לאשרף, וכי היה בידי אשרף לעמוד על הקושי בהתקשרות בהסכם השכירות עם התובע עובר לכריתתו.

לפיכך, בקשתו של אשרף לסעד הזמני נדחתה, והחלטת הפינוי נותרה על כנה.

3.על החלטת כב' השופטת ליפשיץ – פריבס הגיש אשרף בקשת רשות ערעור (26278-07-11), בטענה כי הוא שכר את הדירה בתום לב מהתובע, לתקופה של שנה ( עד 2.7.12) , ושילם דמי שכירות בהתאם להסכם השכירות שנחתם בין הצדדים (להלן : "הבר"ע").

כמו כן הגיש אשרף בקשה לעיכוב ביצוע הפינוי.