נופל(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

ערר על החלטת בימ"ש השלום בכפר סבא (כב' השופטת בן ארי) בתיק מ"ת 6625-12-10, החלטה מיום 14/12/10, בה הורתה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שהייה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952.

לחובתו של העורר 4 הרשעות קודמות בגין עבירות על חוק הכניסה לישראל, עבירות סמים לרבות עבירות סמים שלא לצריכה עצמית, חבלה במזיד ברכב, תקיפת קטין ועוד.

ביום 6/5/09 הורשע העורר בתיק פלילי 1379/09, בגין עבירות של התחזות, הפרעה לשוטר ועבירה על חוק הכניסה לישראל. בגין הרשעה זו הושתו על העורר, בין השאר, מאסר על תנאי בן 6 חודשים שהינו בר הפעלה אם יורשע בתיק זה.

לטענת ב"כ העורר, העבירה המיוחסת לעורר, כאשר אין בצידה עבירות נילוות, אינה מקימה עילת מעצר. העורר הגיע עם אמו לישראל בגיל 14 שנים לאחר שנמלטו על חייהם ומאז היותו נער שוהה הוא בישראל. בני משפחתו של העורר הינם בעלי אזרחות ישראלית והחלטת בימ"ש קמא הינה בניגוד להלכות של ביהמ"ש העליון המורות על שחרורם של תושבי שטחים בערבויות מתאימות, גם כשמיוחסות להם עבירות חמורות.

בימ"ש קמא קבע כי העורר לא עיגן את טענתו על פיה אינו יכול לשוב לשטחים במסמכים, כי הוא צבר לחובתו הרשעות, כי במשך שנים ארוכות נמנע מהסדרת מצבו החוקי בישראל וכי קיים בתיק זה חשש להימלטות מן הדין נוכח קיומו של עונש מאסר מותנה.

עוד קבע בימ"ש קמא, כי חרף הרשעותיו הקודמות של העורר, העובדה כי ריצה עונש מאסר וקיומו של עונש מאסר מותנה, לא הרתיעוהו מהמשך שהייה שלא כדין בארץ ומהימנעות מהסדרת מצבו. סבורני כי לא נפלה שגגה בהחלטת בימ"ש קמא.

החשש להימלטות מן הדין אכן קיים במיוחד כאשר לחובתו של העורר מאסר על תנאי בר הפעלה ולאור העובדה כי הרשעותיו הקודמות מעידות כי מורא החוק לא הרתיעו מלבצע עבירות נוספות.

איני סבורה כי בהטלת ערבות יש כדי לאיין חשש זה ולנוכח האמור, הנני דוחה את הערר.

ניתנה והודעה היום י"ח שבט תשע"א, 23/01/2011 במעמד הנוכחים.

מיכל ברנט, שופטת

הוקלד על ידי: איריס יזהר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: