נוף נ' שחורי ואח'

החלטה

זוהי בקשה לסילוק על הסף של התובענה ולחילופין העברתה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה מפאת העדר סמכות עניינית של בית משפט זה לדון בה.

המבקשים מזכירים בבקשתם את שלל הסכסוכים המשפחתיים שהתנהלו ומתנהלים בין המבקשים למשיב 1 בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה בכדי לשכנעני כי מדובר בתביעה שעילתה סכסוך בתוך המשפחה ואילו המשיב 1 (התובע) טוען כי יש לערוך אבחנה בין תביעה "טכנית" זו ליתר הסכסוכים המתנהלים בבית המשפט לעניינה משפחה לאור מהותה כתביעה לפרוק שיתוף.

סעיף 1 (2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה- 1995 קובע כי לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון "בתובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא".

חוק בית המשפט לענייני משפחה קובע שני מבחנים לתחולתו: הראשון, מבחן הזהות והשני, מבחן המהות. המבחן הראשון בודק את זהות הצדדים. התביעה חייבת להיות בין אדם לבין בין משפחתו. המבחן השני, הינו מבחן המהות שעניינו האם הסכסוך נשוא התביעות הוא סכסוך שעילתו בתוך המשפחה.

אין חולק שהתנאי הראשון מתקיים בענייננו ולכן נפנה לבחון את מבחן המהות.

כפי שנקבע בענין חבס רע"א 6558/99 חבס נ' חבס פ"ד נד (4) 337, 344) המונח "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" פורש כבא להקנות סמכות לבית המשפט לענייני משפחה מקום בו הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לסכסוך המשפטי:

רע"א 6558/99 חבס נ' חבס פ"ד נד (4) 337, 344)

"הדיבור "עילה" בהקשר זה משמעותו קיומו של קשר בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי. תובענה אזרחית עילתה בסכסוך בתוך המשפחה אם סיבת הסכסוך או מקורו הם ביחסי המשפחה...אמת-המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. נמצא, כי מחד גיסא לא די בקשר רחוק וזניח. מאידך גיסא לא נדרש שהסיבה היחידה והבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה הוא הסכסוך המשפחתי. די בכך שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה, כדי שנראה את עילתה של התובענה בסכסוך בתוך המשפחה".

בענין חיים ע"א 1662/99 חיים נ' חיים פ"ד נו(6) 295, 308 נקבע כי:

ע"א 1662/99 חיים נ' חיים פ"ד נו(6) 295, 308

"(4) מלאכת סיווג עניין כמצוי בסמכות בית-משפט רגיל או בית-משפט לענייני משפחה מצריכה, על-פי טיבה, בירור נתונים עובדתיים בעלי אופי אובייקטיבי וסובייקטיבי. יש לבחון נתונים אובייקטיביים העומדים ברקע הסכסוך. בצד הנתונים האובייקטיביים ישנה חשיבות גם לפן הסובייקטיבי הבוחן את התייחסות הצדדים עצמם לסכסוך שביניהם: איך הם עצמם משקיפים על המחלוקת ביניהם – אם כסכסוך בעל אופי משפחתי או כמחלוקת שעיקרה אזרחי, אשר פתרונה אמור להימצא במסגרת הכרעה אזרחית רגילה. הדגשים שהצדדים עצמם מניחים על אופי היריבות ביניהם חשובים במלאכת איתור היסוד הדומיננטי במחלוקת לצורך סיווגו של הנושא לסמכות העניינית של הערכאה המתאימה (308ג, ה).

בנסיבות תיק זה, סבורני כי התביעה לפרוק שיתוף שהוגשה ע"י התובע אינה מהווה אלא נדבך נוסף בסכסוך המשפחתי המתמשך בין הצדדים באופן שתביעה זו אחוזה בטבורה בסכסוך המשפחתי עד שלא ניתן לנתק בין עילת התביעה לסכסוך המשפחתי.

אמנם מתנהלים בפניי לא מעט תיקים של פרוק שיתוף בין בני משפחה, בין כאלו שהועברו ע"י בית המשפט לענייני משפחה ובין כאלו שהוגשו מלכתחילה לבית המשפט השלום אך בתיק זה נדמה לי כי הסכסוך המשפחתי הוא היסוד הדומיננטי העומד בבסיס התביעה ולכן נכון יהא לאחד גם את הדיון בתיק זה עם יתר הסכסוכים המשפחתיים המתנהלים בין הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה.

אין מחלוקת כי בפועל קיימת חלוקה בעין של הדירות בין הצדדים באופן שכל אחד מן הצדדים (התובע, הדוד (המשיב 2) והאחות (המבקשת 1) מחזיק חזקה יחודית באחת הדירות כך שאך טבעי והגיוני הוא שפרוק השיתוף יעשה על דרך של רישום בית משותף ויחוד הדירות ע"ש השותפים אלא שהתובע אינו מעוניין בפרוק השיתוף על דרך של רישום בית משותף אלא על דרך של חיוב יתר הצדדים למכור לו את חלקם בדירות המוחזקות על ידם. דרישה זו נעוצה, ללא ספק, בסכסוך המשפחתי בין הצדדים.

מאידך גיסא, התנגדות המבקשים לפרוק השיתוף, על דרך מכירת זכויות המבקשת לתובע נעוצה אף היא בסכסוך המשפחתי המר בין הצדדים.

רוצה לומר, הצדדים עצמם משקיפים על הסכסוך בעיניים של סכסוך משפחתי ולא בעיניים של סכסוך אזרחי שהרי איזה סיבה יש למבקשת להתנגד התנגדות כה נחרצת למכירת זכויותיה בדירה המושכרת על ידה לתובע אלמלא הסכסוך המשפחתי?

יתר על כן, מעיון בתביעה עולה כי התובע מבקש לגלגל לפתחם של המבקשים את תשלומי האיזון שיחולו עליו מפאת תוצאותיו של סכסוך משפחתי אחר שהתנהל בין הצדדים ואשר הסתיים בהסכם פשרה שנחתם ביום 11.12.1988. (אגב בהסכם זה דווקא הוסכם על פרוק השיתוף בדרך של רישום בית משותף ויחוד הדירה בה מחזיק התובע על שמו…).

לא אוכל שלא להוסיף כי אכן הרושם המצטייר מן התובענה הוא שהמבקש אכן חיפש לו אכסניה "נוחה" יותר לברור סכסוכיו המשפחתיים עם המבקשים לאחר שנכשל בהליך שניהל כנגד המבקשים בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה וזהו נדבך נוסף, המצטרף למכלול השיקולים המוליכים לקבלת הבקשה.

אשר על כן, הנני קובעת כי הסמכות העניינית לדון בתובענה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, ומורה על העברת הדיון בתובענה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה.