נועם סלב נ' מדינת ישראל

המשנה לנשיאה (בדימ') ס' ג'ובראן:

1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגנית הנשיאר' לורך) בת"פ 30165-01-15 מיום 31.5.2016, בגדרו הושתו על המערער 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע; 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירת אלימות או רכוש מסוג עוון; ופיצוי לנפגעת העבירה בסך 2,000 ש"ח.

רקע והליכים קודמים

2. ביום 17.11.2015 הורשע המערער, יליד 3.11.1994, על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:חוק העונשין) ובניסיון שוד לפי סעיף 403 סיפא לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, המערער קשר קשר עם נאשם נוסף (להלן ביחד: השניים) ועם אחר, במטרה לשדוד סניפים של בנק הדואר. ביום 9.12.2014 הסיע האחר את השניים לסניף בנק הדואר שאותו תכננו לשדוד, ובהגיעם לשם ירדו השניים מהרכב כשהם רעולי פנים ואוחזים באקדח דמה ובחפץ חד, והחלו לרוץ לכיוון הסניף. לאחר שעובר אורח הסב את תשומת לב עובדות הבנק למתרחש נעלו האחרונות את הדלתות, וכתוצאה מכך לא עלה בידם של השניים לבצע את זממם והם נמלטו מן המקום. כעבור כמחצית השעה, ניסו השניים לשדוד סניף נוסף של בנק הדואר. בעת כניסתם לסניף הנוסף דחפו השניים אישה ואיש שעמדו בכניסה, ולאחר שנכנסו אל הסניף הפקידות שעבדו בו נעלו עצמן בתוך הכספת הפנימית והזעיקו עזרה. בעקבות זאת נמלטו השניים מהמקום בריצה, והאחר מילט אותם משם ברכבו.

3. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם על הצדדים כי מעשי השניים בסניף הבנק הראשון מהווים עבירה של קשירת קשר ומעשיהם בסניף הבנק השני מהווים ניסיון שוד. אך עם זאת, לא הוסכם על הסדר לעונש בנוגע למערער. בשלב הטיעונים לעונש, המשיבה עתרה למתחם עונש הולם של 12 עד 36 חודשי מאסר בפועל, וטענה כי יש להעמיד את העונש על 24 חודשי מאסר. המערער טען מנגד כי מתחם העונש ההולם בעניינו נע אומנם בין 6 ל-24 חודשי מאסר בפועל, אך שיש הצדקה לחרוג לקולה מהמתחם הן משיקולי שיקום (לפי סעיף 40ד(א) לחוק העונשין), והן בשל היותו "בגיר צעיר" בעת ביצוע המעשים. לפיכך, ביקש המערער כי תאומץ המלצת שירות המבחן, כך שיוטל עליו עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

4. בשלב זה יצוין, כי חודשים מספרטרם שנגזר דינו, ולאחר תקופה שבמהלכה היה המערער נתון במעצר בית מלא ובמקביל שולב בקבוצה טיפולית בשירות המבחן – התרחשה, למרבה הצער, הידרדרות במצבו הנפשי. בעקבות זאת, נאלץ המערער לסיים את השתתפותו בקבוצה הטיפולית, ובהמשך אף אושפז במחלקה פסיכיאטרית. לאחר מספר שבועות התייצב מצבו עקב טיפול תרופתי שקיבל והוא החל להשתלב במסגרות מתאימות במרכז לבריאות הנפש.

גזר דינו של בית המשפט המחוזי