נועם התורה נ' בן חמו ואח'

1. בין מר יחיאל בן חמו (המשיב 1), שהיה בעבר יו"ר עמותת "נועם התורה" (להלן: העמותה), ובין מר יעקב אמסילי (המשיב 2), התנהל הליך בוררות. ביום 25.11.2014 ניתן פסק בוררות בסכסוך, בגדרו חויב מר בן חמו לשלם למר אמסילי סכום בסך 296,440 ₪.

2. במסגרת בקשה לאישור פסק הבוררות שהתבררה לפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט א' ואגו), התעוררה השאלה מיהו החייב בנטל התשלום לפי פסק הבוררות – האם מר בן חמו או העמותה.  הוסבר כי מחד גיסא, העמותה לא חתמה על שטר הבוררות ולא צורפה באופן פורמאלי להליכים שהתנהלו; ברם מאידך גיסא, דומה כי המחלוקת שנדונה בבוררות עסקה במהותה במערכת היחסים שבין מר אמסילי לבינה. לנוכח קיומה של שאלה זו, הורה בית המשפט המחוזי – במסגרת פסק דינו מיום 14.8.2017 – כי הבורר ישלים את פסק הבוררות, באופן שיבהיר מיהו הגורם שאמור לשאת בחיוב.

3. ביום 6.9.2017 הבהיר הבורר כי העמותה היא החייבת לפי פסק הבוררות. על רקע זה ניתנה ביום 12.9.2017 החלטה משלימה על-ידי בית המשפט המחוזי, כדלקמן:

"זוהי החלטה משלימה לפס"ד מיום 14/8/17. הבורר הבהיר, שהחייב עפ"י הפסק הינה העמותה. עמדת המשיב, ונראה כי לכך כיוון גם הבורר, הינה, שמר בו חמו פעל בשמה ובעבורה של העמותה בכל מהלך הבוררות וכי הגדרתו אישית כבעל דין, אינה מהווה אינדיקציה לכך, שהצד המתדיין, לאשורו, אינו העמותה. המבקש בעצמו אינו טוען כי החיוב על פי הפסק - לאחר שנדחו הטענות בבקשת הביטול - ניתן לגבייה ממנו ולאכיפה עליו אישית. מכאן - שיש מקום לתקן את פסק הבורר באופן שהעמותה תבוא חלף מר בן חמו אישית. כל עוד העמותה, כאישיות משפטית נפרדת, לא העלתה טענה, שלפיה מר בן חמו אינו מי שמוסמך לפעול בשמה ולחייבה, וכל עוד העמותה (שאינה עד כה בעלת דין פורמלית בהליך) אינה מעלה טענה, נפרדת ועצמאית, ולפיה, חיובה בבוררות אינו ניתן להתאשר, משום שדברה לא נשמע וטענותיה לא הוצגו - יש לראות את כל שנפסק על ידי, ביחס לבקשת הביטול שהוגשה - כתקף ובעל נפקות גם כלפי העמותה, שהמבקש פעל בשמה מכוחה ובנעליה למעשה. ככל שהיתה מוגשת בקשה נפרדת ועצמאית של העמותה, בידי אורגן או מוסמך כדין מטעמה - היא היתה נשקלת לגופה, וכך גם לגבי כל בקשה או הליך עתידיים. שלב זה - טענות מר בן חמו במישור נפקות ההבהרה ביחס לבעל הדין "הנכון" - נדחות. ניתן להכניס פסיקתא לחתימה בדבר אישור פסק הבורר, לאחר תיקון והבהרת מעמד העמותה, תוך ציון פרטיה ומספרה".

4. בהתאם לדברים אלו הודיעה העמותה כי בכוונתה להגיש התנגדות לאישור פסק הבוררות הקובע חיוב כלפיה. באשר לבקשה זו, קבע בית המשפט המחוזי ביום 13.9.2017, כי:

"לכשתוגש בקשה היא תישקל. ככל שהעמותה תבקש לטעון כי מה שנפסק בהליך עד כה אינו מחייב או מזכה אותה מאחר שמר בן חמו אינו בא בנעליה ואינו מזוהה עימה - יהא צורך בייזום הליך ונפרד ועצמאי. אין בנמצא הליך של צרוף בעל דין חיצוני בדיעבד לאחר מתן פס"ד בתובענה".

5. בהמשך לאמור הוגשה בקשה מטעם העמותה ובה התבקש בית המשפט שלא לאשר את פסק הבוררות כנגדה. ביחס לבקשה זו נקבע, בהחלטה מאוחרת יותר של בית המשפט המחוזי, כי:

"שקלתי טענות הצדדים והאמור בבקשה מטעם העמותה, ככל שאכן הוגשה ע"י המוסמכים כדין מטעמה, ואיני קובע זאת. ההחלטה המשלימה מ-12/9/17 נותרת על כנה. ככל שמר בן חמו לא היה מוסמך לייצג העמותה לכל דבר ועניין, יהא על העמותה ליזום הליך נפרד ויעודי והיא תפעל כחוכמתה. ככל הצריך להליך שבפני, ולזה שהתנהל בפני הבורר - הרי, מר בן חמו פעל כאורגן, מורשה, ומוסמך מטעמה לכל עניין. איני נוטע מסמרות באשר למה שיכול ויפסק בהליך יעודי ויזום עתידי, ככל שמי מגורמי העמותה סבורים אחרת. בשלב זה - פסק הבורר אושר, כפי האמור בפסק הדין שניתן, על ידי, בהליך הנוכחי, ותוך תיקונו במישור מיהות החייב על פי פסק הבורר - לאמור - העמותה. ככל שתדרש חתימה על פסיקתא - אין לכלול בה הוראות אופרטיביות מלבד עצם אישור הפסק וההוצאות שנפסקו. תיק זה יסגר במזכירות ותם הדיון בו."