נוני ואח' נ' משרד הפנים

פסק – דין

פתח דבר:

עניינה של עתירה זו, החלטת ועדת ההשגה לזרים (להלן: "הועדה"), השגה 2130/11 מיום 04.12.11, לפיה נדחתה השגתם של העותרים על החלטת המשיב מיום 07.02.11, להפסיק את ההליך המדורג ולהורות לעותרת 2 לעזוב את הארץ (להלן: "ההחלטה").

העותרים מבקשים בין היתר, לבטל את ההחלטה דנן, לחדש את ההליך המדורג וליתן לעותרת רישיון ישיבה מסוג א/ 5 לאלתר. לטענת העותרים, ההחלטה נשוא הדיון הינה בלתי סבירה, התקבלה שלא כדין כאשר בהליך נפלו פגמים ולכן יש לבטלה.

עמדת המשיב היא כי דין העתירה להידחות. עניינם של העותרים נבחן מספר פעמים במשך זמן רב, על ידי גורמים מקצועיים שונים, אשר כולם יחדיו וכל אחד מהם לחוד, הגיעו לאותה המסקנה, לפיה לא הוכיחו העותרים כי הקשר שביניהם הוא קשר של "ידועים בציבור". קרי- העותרים לא הוכיחו כי הם מקיימים חיי אישות ומשק בית משותף. ב"כ המשיב סבורה כי החלטת המשיב הינה החלטה ראויה, סבירה ומידתית בנסיבות העניין, ולא נפל בה כל פגם. ההחלטה דנן איננה חורגת ממתחם הסבירות, נתנה בהתאם לשיקול דעתו הרחב של המשיב ואין כל מקום להתערב בה.

העובדות הצריכות לעניין:

1.העותר אזרח ישראלי, גרוש ואב לשתי בנות. העותרת 2, ילידת 1964 , נתינת הפיליפינים, אם לארבעה ילדים השוהים בפיליפינים, רשומה כנשואה (מבחינה פורמאלית) לנתין פיליפינים.

2.העותרת נכנסה לישראל לראשונה, ביום 06.07.00 והוענק לה רישיון ישיבה מסוג ב/1 לעבודה בתחום הסיעוד.

העותרת עבדה בסיעוד והאשרה אשר הוענקה לה, הוארכה מעת לעת, עד למות מעסיקתה

האחרונה, ביום 18.01.08.

3.ביום 15.06.08 פנו העותרים ללשכת המשיב והגישו בקשה לפתוח בהליך למתן מעמד לעותרת, בטענה כי הם מנהלים חיים משותפים. לבקשה צירפו העותרים מסמכים ממסמכים שונים, אשר לטענתם תומכים בבקשתם.

4.ביום 16.07.08 ולאחר שנדרשו העותרים להמציא מסמכים נוספים לצורך טיפול בבקשתם, זומנו לריאיון בלשכה. ביום 18.09.08 נערך לעותרים ראיון לבחינת כנות הקשר ביניהם, שבסיומו הומלץ להעניק לעותרת אשרת עבודה ושהייה מסוג ב/ 1 לתקופה של שנה על מנת להמשיך ולבחון את המשך הקשר ונקבע כי יקוים ראיון נוסף מעמיק לאחר כשנה, בטרם שדרוג מעמד העותרת.

5.לאחר כשנה, ביום 14.09.09 פנו העותרים ללשכת המשיב לשם הגשת בקשה להארכת אשרתה של העותרת. לעותרים נקבע מועד לראיון נוסף לצורך בחינת כנות הקשר ליום 19.11.09 והוארכה אשרת ב/1 שהוענקה לעותרת, עד ליום 14.03.10. בתאריך 19.11.09 נערך לעותרים ראיון נוסף. התרשמותו של המשיב מדברי העותרים כפי שעלו בראיון הייתה נמוכה ולפיכך הוחלט להעביר את התיק להחלטת ועדה לשכתית.

6.בתאריך 4.3.10 הוחלט בוועדה לשכתית להורות על הפסקת ההליך המדורג ולדרוש את יציאתה של העותרת מן הארץ תוך 30 יום ונשלח לעותרים מכתב המפרט את ההחלטה כאמור לעיל.

7.בתאריך 15.04.10 הגישו העותרים עתירה מנהלית נגד ההחלטה האמורה, לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים במסגרת עת"מ 19656-04-10.

8.בתאריך 15.04.10 נעצרה העותרת בגין שהייה בלתי חוקית. והוצא נגדה צו משמורת וצו הרחקה. בהחלטת בית הדין לביקורת משמורת מיום 19.04.10 הוחלט על שחרורה של העותרת ממשמורת בערבות ובתנאים.

9.ביום 04.10.10 ניתן תוקף של פסק דין להסכמה אליה הגיעו הצדדים במסגרת עת"מ 19656-04-10 ולפיה ייערך לעותרים ראיון נוסף ולאחריו תינתן החלטה בבקשה תוך 60 ימים. כמו כן הוסכם כי נגד העותרת לא יינקטו פעולות אכיפה משך 30 יום ממועד קבלת החלטה חדשה בעניינה.

10.ביום 09.11.10 נערך לעותרים ראיון נוסף, שלישי במספר, וזאת בהמשך להסכמה אליה הגיעו הצדדים כאמור לעיל. במסגרת הריאיון עלה, בין היתר, כי קיימת הפרדה רכושית מוחלטת בין העותרים, כי לכל אחד חשבון בנק משלו, לכל אחד מהעותרים חוג חברים משלו ומבלה בנפרד מהשני וכי הוריו של העותר מכירים באופן שטחי את העותרת ורואים אותה אך ורק באירועים משפחתיים. בסיום הראיונות, סיכמה המראיינת את התרשמותה מהדברים באופן הבא:

"אין ספק כי בני הזוג חיים באותו בית... אין ספק כי האישה מעורה בכל הנעשה בבית, אך לא נאמר דבר שיכול להעיד על הקשר הזוגי שבין בני הזוג...הייתי מגדירה זאת יותר כיחסי "אופר" ומעסיק...כאשר הזרה גרה בבית זה למטרה מסוימת בלבד, והיא לשרת את בני הבית ולדאוג לנוחיותם. לא יכולה להמליץ בשום אופן על המשך ההליך המדורג". (העתק סיכום הריאיון והתרשמות המשיב צורף וסומן מש/ 8 לתגובת המשיב).

11.ביום 24.01.11 הוחלט בוועדה לשכתית להורות על הפסקת ההליך המדורג וזאת לאור ההתרשמות כפי שעלתה בראיונות כאמור לעיל. מנהל הלשכה ציין בהחלטתו כי ההתרשמות הנה כי מדובר "בקשר על בסיס נוחות ואינטרסים כאשר הזרה מעוניינת במעמד והישראלי באשה שתתחזק את ביתו ותדאג לניקיון, כביסה וכד'...". לאור האמור הוחלט לסרב את הבקשה ונדרשה יציאת העותרת מן הארץ בתוך 30 יום ממועד ההחלטה.