נוישטט נ' האוניברסיטה הפתוחה (מוסד להשכלה גבוהה)

פסק דין

1.התביעה שבפניי עניינה קורס שנערך על ידי הנתבעת בו נטל התובע חלק. מדובר בקורס מחשבים הכולל 177 מפגשים ומתפרש על פני 880 שעות במשך כשנתיים.

2.התובע טוען כי במהלך הקורס התרחשו מספר מחדלים, כגון: פערי רמות משמעותיים בין התלמידים, ציוד לא תקין, תקלות ומעקב לקוי אחר מבחנים ושיעורי בית. לביסוס גירסתו העיד בבית המשפט מר צבי שור, אשר נטל אף הוא חלק בקורס. התובע טוען, לדבריו, שלא ניתנה לו כל תמורה (ראה כתב תשובה לכתב ההגנה).

3.התובע טוען לקבלת דמי הקורס בחזרה, נסיעות לקורס, אבטלה אשר נגרמה בעקבות הקורס ועוגמת נפש. התובע הסביר בדבריו בפניי, כי פרש מהקורס רק לקראת תום התקופה בשל העובדה שרק אז ניגש לראיונות עבודה, וכדבריו "קיבלתי אינדיקציה מה המצב שלי לאשורו מבחינת השוק". עוד ציין, כי הציוד הלקוי הביא לפרישתו. במהלך הדיון ציין התובע, כי הנתבעת הבטיחה פעולות השמה לאחר סיום הקורס, אולם אלה לא בוצעו. מר שור חיזק את גירסתו זו של התובע.

4.הנתבעת טענה כי התובע השתתף בחלק הארי של הקורס, החסיר מפגשים לאחר כשנה וחצי במהלכה נטל חלק פעיל בקורס, עד שחדל מלהופיע בשלושת חודשי הקורס האחרונים. הנתבעת איננה מכחישה כי במהלך הקורס היו מספר כשלים טכניים ואולם אלה טופלו מיידית. לצורך תמיכה בנקודה זו, העיד מר אמסלם מטעם הנתבעת. יצויין בהקשר זה, כי לאור מקום עבודתו הנוכחי של מר אמסלם, אתייחס לדבריו בזהירות המתבקשת. נציגי הנתבעת טענו כי מעולם לא הובטחו פעולות השמה, לא בכתב ולא בעל פה.

5.אבחן תביעה זו בהתאם למסד העובדתי ולפיו התובע בעצמו מאשר כי נטל חלק במרבית הקורס. לא השתכנעתי מהסבריו של התובע לעניין התמדתו הרבה בקורס - מפגשים רבים ביותר, מאות שעות של לימודים, תקופה ארוכה של כשנה וחצי, במהלכם התובע מקפיד לשוב למקום הקורס תוך נסיעה מיוחדת למקום והשחתת זמנו בקורס שלדבריו "התנהל בצורה רשלנית וחובבנית". פרק הזמן שחלף הינו מעבר לכל פרק זמן סביר בכדי לקבל החלטה שכזו וודאי וודאי שהיה על התובע להגיע לידי אותה מסקנה לאחר תקופה קצרה משמעותית מהתקופה בה נטל חלק בקורס.

6.אין ספק כי אותם פערי רמות להם טוען התובע, אותו ציוד לא תקין, התקלות וחוסר המעקב אחר שיעורי הבית, אינם דברים שצצו להם לפתע לאחר כשנה ומחצה של הקורס.

7.מבלי לקבוע מסמרות לגבי גירסת התובע ולפיו הובטחו פעולות השמה למסיימי הקורס, בעל פה, על ידי נציגי הנתבעת, הרי התובע אשר בחר שלא לסיים את הקורס איננו יכול לבוא בטרוניה כנגד הנתבעת בהקשר זה. לו היה מסיים את הקורס כנדרש, לרבות פרוייקט הסיום, אותו בחר לא לבצע, הייתי נדרש לדיון בסוגיה זו.

8.התובע טוען לפיצוי בסך 36,000 ₪, אך בגין "אבטלה אשר נגרמה בעקבות הקורס". לא מצאתי ביסוס עובדתי לתביעה זו ולאותו כימות עליו מתבסס התובע. התקשיתי לראות מדוע נטילת חלק בקורס הנערך מספר פעמים בשבוע, בשעות הערב, מנע מהתובע לעבוד ביתר שעות היממה וכן בימים בהם לא התקיים הקורס. העובדה שהתובע בחר שלא לעבוד במהלך תקופת הקורס, ותחת זו לעסוק בלימוד תורה, הינה החלטתו שלו ואל לו להלין כנגד הנתבעת על כך שלא השתכר במהלך תקופה זו.

9.לא מצאתי תשתית ראייתית המספיקה במאזן הנדרש בתיק זה בכדי לקבוע כי התקלות אשר היו מנת חלקו של התובע במהלך הקורס עלו מעבר לגדר הסביר בקורסים שכאלה.

בנקודה זו הנני מתייחס לטענת התובע באשר לציוד לא תקין ולתחלופת מרצים.

10.עוגמת הנפש הנטענת על ידי התובע, לאור כל האמור לעיל, לא הוכחה בפניי, וכך אף הצורך להשיב לתובע את אותם דמי לימוד ונסיעות לקורס בו בחר, ביוזמתו שלו, ליטול חלק פעיל לאורך תקופה כה ארוכה.

11.לנוכח כל האמור לעיל, הנני דוחה את התביעה. בנסיבות העניין, ולפנים משורת הדין, לא אפסוק הוצאות.

12.בקשה לרשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 ימים מהיום.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ג אב תשע"ב, 01 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: