נוימן נ' וולף

החלטה

מונחת לפני בקשת הנתבע לעיכוב ביצוע פסק הדין בתיק. לאחר עיון בטענות הצדדים אני קובעת כי הדין הבקשה להידחות.

בבקשה נטען כי סיכויי הערעור טובים וזאת מהנימוקים המפורטים בבקשה.

עוד טען המבקש, כי לבקשת התובע הוטל עיקול על זכויות הנתבע בדירות המגורים של הנתבע עוד בטרם התבררה התביעה ודי בכך להבטיח זכויות עתידיות של התובע. לטענת המבקש אי קבלת הבקשה עלולה לרוקן הערעור מתוכן שכן אם וכאשר הערעור יבטל את פסק הדין, ובשים לב לעובדה כי התובע הוא תושב חו"ל לא ניתן יהיה להיפרע ממנו ולקבל חזרה את הכספים אשר נגהו על ידו על סמך פסק הדין.

לאחר עיון בטענות המבקש והמשיב ובתשובת המבקש, אני קובעת כי דין הבקשה להידחות.

הכלל הקבוע בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הוא כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". כמו כן, "כאשר מדובר בחיוב כספי, הנטייה היא שלא לעכב את ביצועו של פסק הדין" (ע"א 9296/03 אהרוני נ' מנשה, פ"ד נח(2) 301). ההלכה היא ש"כדי לזכות בעיכוב ביצוע של פסק דין הקובע חיוב כספי, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעור לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו" (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמודים 675-676).

בית המשפט העליון בפסק הדין בעניין ע"א 4705/06 אטלנוב נ' חורש (מיום 01.08.06, פורסם במאגרים המשפטיים) ציין את הדברים הבאים לגבי עיכוב ביצוע פסק דין כספי בהתייחס לתושב וחברת חוץ, והיפים למקרה הנדון :

"ככלל, אין זה סביר לחייב בעל דין שזכה בפסק-דין כספי בערכאה הראשונה להמתין למימושו עד לאישור זכייתו בערכאת הערעור אך בשל היותו תושב חוץ. כלל גורף שכזה אין לו מקום, במיוחד כשהחיוב הכספי הנו תולדה של סכסוך בין בעלי דין אשר התקשרו ביניהם באופן רצוני בקשרי מסחר, בידיעה ברורה מראש כי אחד מהם הנו תושב חוץ (בשונה ממקרה שבו הנושה על-פי פסק-הדין הכספי איננו רצוני, כגון חיוב נזיקי שמקורו בתאונת דרכים, שאז יהיה מקום להתחשבות רבה יותר בתושבותו הזרה של הנושה). עם זאת, אין משמעות הדבר כי אין לתושבות הזרה כל נפקות, ונראה כי יש ליתן על כך את הדעת בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.....".

בהתאם לפסיקה על המבקש את עיכוב ביצוע פסק הדין להוכיח כי יש לו סיכויי הצלחה בערעור וכי אם יזכה בערעור לא יצליח לגבות כספיו חזרה (לעניין הנטל המוטל על מגיש הבקשה ראו ספרו של גורן שם, בעמוד 675).

אשר לשיקול הראשון של הצלחת הערעור, קיים קושי בכך שבית המשפט שנתן את פסק הדין מושא הבקשה, יחווה דעתו על סיכויי הערעור (ראו בש"א 6378/96 (ע"א 4898/96) החברה העירונית לפיתוח תיירות בהרצליה בע"מ נ' שיינר ושות' מהנדסים ויועצים בע"מ, מיום

17.10.96, פורסם במאגרים המשפטיים). על כן, לא אחווה דעתי לגבי סיכויי הערעור, מה גם שדחיית הבקשה מטעם זה יכול שתוצדק רק אם לערעור, על פניו, אין סיכוי של ממש.

אשר לשיקול השני של אי היכולת להשיב את המצב לקדמותו נפסק, כי אין די בהעלאת טענות כלליות, אלא יש להציג תשתית ראייתית מבוססת הנתמכת בתצהיר ומלמדת על קושי ממשי להיפרע מן המשיב, ראו ע"א 7745/09 אטיאס נ' סלומון (פורסם במאגרים המשפטיים, מיום 26.11.2009). במקרה הנדון המבקש לא עמד בנטל להוכיח, כי מצבו הכלכלי של המשיב הוא כזה אשר לא ניתן יהיה להיפרע ממנו אם יזכה המבקש בערעור. אין די בכך כי המשיב הוא תושב חו"ל, על מנת לקבוע כי יש מקום לעכב את פסק הדין וזאת עד להחלטה בערעור.

על אף האמור, ובשים לב לסכום התביעה וכן לכך כי התובע הוא תושב חו"ל, ולא ברור מתגובתו אם יש לו נכסים בארץ, ולשיקול הדעת הקיים לבית המשפט בנסיבות מעין אלו (ראו פסק הדין בעניין אטלנוב לעיל) אני מקבלת באופן חלקי את הבקשה לעיכוב ביצוע וקובעת כי סך של שליש מסכום התביעה יעוכב. העיכוב מותנה בהפקדת סכום זה תוך 30 יום בקופת בית המשפט, וזאת עד להכרעה בערעור. לא יופקד הסכום תוך מועד זה, תבוטל ההחלטה לעיכוב.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י' אדר תשע"ג, 20 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: