נוה נ' ארנסטי

החלטה

בפניי בקשה להחזר אגרה ומהפקדת ערבון.

ברקע הבקשה ערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בתביעה שהגישה כנגד המשיבה, עו"ד, בגין אחריותה המקצועית. פסק הדין קיבל את התביעה בחלקה וחייב את המשיבה לשלם למבקשת סך של 19,000 ₪.

לטענת המבקשת מצבה הכלכלי קשה, הינה נכה ומתקיימת מקצבאות ביטוח לאומי וביטוח אובדן כושר עבודה. עוד עולה מהמסמכים שהוגשו בתמיכה לבקשה כי חשבונה של המערערת ביתרת חובה וכי הוטלו עליה הגבלות בתיקי הוצל"פ שנפתחו נגדה. המבקשת הפנתה להחלטות מהשנתיים האחרונות אשר קיבלו את בקשותיה לפטור מאגרה. לטענתה סיכויי הערעור טובים שכן ביהמ"ש קמא לא נתן משקל מתאים לטענותיה בין היתר משום שלא הייתה מיוצגת בערכאה דלמטה. יש לציין כי בקשת הפטור מאגרה הוגשה לאחר ששולמה האגרה בפועל ולכן מבקשת המבקשת את החזר האגרה.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה דווקא העדר יכולתה הכלכלית והעובדה שהמבקשת חייבת סכומי כסף משמעותיים ונפתחו נגדה תיקי הוצל"פ מעידה כי המשיבה לא תוכל להיפרע בגין הוצאותיה בהליך. עוד טוענת המשיבה כי במסגרת פסק הדין קמא שולמו למבקשת על ידי המשיבה כספים בסך 19,000 ש"ח מהם יכולה היא לשלם את העירבון. כמו כן, טענה המשיבה כי המבקשת מיוצגת וכי הכנסתה של המבקשת מקצבאותיה גבוה (למעלה מ 8,000 ₪ לחודש) ויש בכך להעיד על יכולתה הכלכלית.

המבקשת, טענה בתגובה כי הסכום ששולם לה על ידי המשיבה "נבלע" ביתר חובותיה וכי בכל מקרה אין ביכולתה לשלם את סכום העירבון שנקבע בסך 20,000 ₪.

לעניין הפטור מאגרה

בענייננו, עיון בהחלטת רשמת ביהמ"ש העליון בע"א 9061/12 ובהחלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בת"א 22120-01-13 מלמדות כי המבקשת שקיבלה פטור מאגרה ומהפקדת ערבון בשנתיים האחרונות, ויש בכך כדי להוות ראיה לכאורה להעדר יכולתה הכלכלית. מאידך, עצם העובדה שהמבקשת שילמה את האגרה, מלמדת כי במועד הגשת הבקשה היה בידיה של המבקשת לשלם את האגרה. כמו כן, המבקשת לא התייחסה בבקשה למקורות המימון לייצוגה המשפטי, גם לאחר שהעניין הועלה על ידי המשיבה בתגובתה ובכך די בכדי להניח שיש ביכולתה לממן גם את האגרה. מאידך, מהבקשה עולה כי מצבה הכלכלי של המבקשת איננו מן המשופרים ולאחר שבחנתי את מכלול נסיבות העניין הנני מורה על פטור ממחצית האגרה .

לעניין הפטור מערבון

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

בעניין זה נקבע, כי קיים שוני בין תכלית האגרה לבין תכלית העירבון, כך שפטור מאגרה אינו גורר באופן אוטומטי פטור מערבון ותיתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור (בש"א 6411/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב 3.10.2011; עניין ורנר, שם). לכן, בשונה מהבקשה לפטור מתשלום אגרה, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית אישית של מבקש הפטור, ועליו להוכיח בנוסף כי אין באפשרותו להיעזר בסביבתו הקרובה לשם גיוס כספי ערבון. זאת ועוד, בבקשה לפטור מעירבון אין די בכך שההליך מגלה עילה, ושי להראות כי סיכוייו טובים (ראה רע"א 2630/10 עמוס וסרמן נ' אילנה פורט, 22.8.2010).

במקרה דנן, המבקשת לא התייחסה לעניין ניסיונותיה לגייס כספים ממעגל קרוביה או למקורות המימון לייצוגה המשפטי ולא הניחה תשתית מלאה ומפורטת לביסוס הבקשה. הגם שאין חולק כי מצבה הכלכלי של המבקשת אינו בין המשופרים, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה לפטור. עוד יש לציין כי העובדה שכנגד המבקשת מתקיימים הליכים בלשכת ההוצאה לפועל, מלמדת כי יקשה מאד על המשיבה להיפרע על הוצאותיה אם יפסקו..

יחד עם זאת, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות, נחה דעתי, בשים לב למצבה הכלכלי הקשה של המבקשת, שיש להפחית את גובה העירבון ולהעמידו על סך של 10,000 ₪ בלבד.

הערבון יופקד אפוא בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, יירשם הערעור לדחייה ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, י"ז אדר ב תשע"ד, 19 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: