נוג'ידאת נ' נוג'ידאת

פסק דין

1.התובע בעלים של חלקת אדמה חקלאית בעמק נטופה, שטחה כ-8 דונמים. הנתבע חקלאי שעוסק בגידול בקר. עדר בקר שבבעלות הנתבע נוהג לרעות בשטחים פתוחים, לרבות באזור עמק נטופה.

2.נטען בתביעה, כי בתאריך 22/06/11, נכנס עדר הבקר של הנתבע למקרקעין של התובע, שהיו זרועים אותה עת שיבולת שועל, ורעו את היבול עד היסוד. בגין הנזקים לגידול החקלאי עותר התובע לפצותו בסכום הנזק המוערך על-ידו ב-3,000 ₪.

3.הנתבע הכחיש בהגנתו, כי הבקר שלו נכנס למקרקעי התובע; הוסיף וטען, כי בכל מקרה באותה עת שדה התובע כבר היה לאחר קציר, שנאסף לחבילות; וכי להערכת הנזקים הנטענים ע"י התובע אין אחיזה במציאות.

4.התובע ושני ילדיו העידו בפניי. התובע אישר בעדותו, כי היבול כבר נקצר ונאסף לשורות, לקראת איסוף לחבילות, או אז נכנס עדר הבקר לאדמתו, כאשר העדר היה מלווה ברועה מטעם הנתבע. התובע העיד, כי הוא ידע שמדובר בבקר של הנתבע, משום שמכלאות הבקר של הנתבע נמצאות בסמוך לאדמתו; ויותר מזאת, בעוד הבקר רועה באדמתו, פנה בעצמו לרועה שעבד בשירות הנתבע, ושאל אותו על פשר מעשיו, והלה ענה, כי הנתבע אישר לו להכניס את הבקר לרעות באדמת התובע. באותו מעמד התקשר התובע לנתבע והודיע לו דבר פלישת הבקר לאדמתו, ואף "איים" להזמין משטרה, אך הנתבע הפציר בו שלא יעשה זאת. מאוחר יותר, משפנה התובע לנתבע ונדחה בלך ושוב, הגיש תלונה במשטרה. אישור בדבר הגשת התלונה צורף לכתב התביעה.

5.בנו של התובע בשם רביע, אף הוא הגיע לאדמה וראה את הבקר רועה בתוכה, פנה לרועה, והלה טען שהנתבע אישר לו להכניס את הבקר. רביע אף צילם את הבקר "בשעת מעשה", ותמונות אכן צורפו לכתב התביעה. עדות זו אושרה ע"י עדותו של בנו השני של התובע, עלי שמו.

6.הנני נותן אמון מלא בעדויות התובעים, ומקבל גרסת התובע, כי אכן בתאריך 22/06/11 נכנס עדר הבקר של הנתבע לאדמתו ורעה בה. הנתבע אישר בעדותו, כי התובע התקשר אליו טלפונית והודיע לו, כי הבקר פלש למקרקעיו. עדות זו מחזקת גירסת התובע. הנתבע השיב לו, כך על-פי עדותו, כי הדבר לא יכול להיות, משום שהבקר נמצא בהשגחת רועה מטעמו. הנתבע הוסיף וטען, כי בירר עם הרועה מטעמו, והלה שלל, כי הבקר נכנס לאדמת התובע. עוד טען הנתבע, כי עונת הקציר של השיבולת במחצית חודש אפריל, ועל-כן לא יכול להיות, כי הקציר לא נאסף עד אמצע חודש יוני. ועוד, ציין הנתבע, כי תלונת התובע נגדו נגנזה ע"י המשטרה לאחר חקירה; ובאשר לצילומים שהוצגו, הרי אין בהם הוכחה, כי המדובר בעדר הבקר שלו.

7.כאמור, גרסת התובע מקובלת עליי, נתמכת בעדויות שני בניו, ובצילומים שהוצגו. גרסת התובע לא נסתרה. הנתבע בחר שלא להביא את הרועה מטעמו להעיד, הגם שהיה בעדותו כדי לסייע להגנתו. הימנעותו מהעדת הרועה משמשת לחובתו ומטה את הכף לזכות התובע.

לאור האמור, הנני קובע כי אכן הבקר שבבעלות הנתבע הסיג גבול אדמת התובע, רעה במקום וגרם נזק ליבול החקלאי שלו.

8.באשר לנזקים שנגרמו לתובע, הערכתו בסך 3,000 ₪ אינה נתמכת בחוות-דעת של שמאי מומחה לתחום, או בראיות אחרות כלשהן.

בהיעדר ראיות על כמות היבול, מחיר השוק, וכיו"ב נתונים לסייע בידי להעריך את נזקי התובע, ראיתי להעמיד את נזקיו על דרך האומדנא, על סך 1,000 ₪.

לסכום הנ"ל יש להוסיף הוצאות משפט בסך 300 ₪.

9.סיכומו של דבר, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סכום כולל של 1,300 ₪, וזאת תוך 30 ימים מיום המצאת פסק-הדין, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא פסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, י' אדר תשע"ג, 20 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: