נובק נ' מנורה חברה לבטוח בע'מ ואח'

פסק דין

תביעה על סך של 2886 ₪, בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע על ידי רכב הנתבעת 2, שמבוטח על ידי הנתבעת 1.

לטענת התובע הנתבעת נסעה לאחור, כשהוא עומד מאחוריה, על מנת שתוכל לחנות בחניה שהייתה מצד שמאל לרכבים ובתוך כך, פגעה ברכבו. מטעם התובע העיד גם מי שנסע עמו ברכב והדגים אף הוא פגיעה בין הרכבים כאשר שניהם מצויים זה אחר זה, בנתיב הנסיעה.

הנתבעת טוענת כי כבר הייתה בתוך החניה (החניה היא בחניות אלכסונית בניצב לכביש) ויצאה ממנה בנסיעה לאחור, במנח אלכסוני לנתיב הנסיעה, על מנת להיכנס טוב יותר לחניה. אז אירעה התאונה. התובע הוא שהמשיך לנסוע ישר ופגע בה, בעודה נוסעת לאחור.

שמעתי את עדויות הנהגים שאף הדגימו את אופן קרות התאונה באמצעות מכוניות צעצוע. תמונות הנזק לרכב התובע, אינן מתיישבות עם גרסת הנתבעת לתאונה (שכן לפי גרסתה צריכה הייתה להיות פגיעה זוויתית של החלק האחורי של רכב הנתבעת בחלק הקדמי של רכב התובע); ומתיישבות יותר עם גרסת התובע לתאונה, לפיה מדובר במפגש "ישר" בין המגן הקדמי של רכבו לבין המגן האחורי של רכב הנתבעת. על כן, אני מעדיפה את גרסת התובע לתאונה.

אשר לנזק - אני מקבלת את גרסת התובע, שלפיה התעכב בעריכת חוו"ד שמאית, שלה נדרש לצורך הגשת התביעה, משום שבתחילה הסכימה הנתבעת לקחת אחריות על התאונה וסוכן הביטוח שלה אף העבירו לחתימתו כתב ויתור וסילוק בתמורה לתשלום חלק מהנזק, על סמך הצעת מחיר לפי בדיקה במוסך מיום התאונה 12/8/09 (ת/1).

יצויין כי גם לאחר הגשת התביעה הודיעו הצדדים על פשרה ולאחר מכן חזרו בהן הנתבעות מההסכמה וזו בוטלה. לטענת נציג הנתבעת 1 ההסכמה נבעה מטעות, מתוך מחשבה שהנתבעת 2 הורתה לה לקבל אחריות על התאונה (נת/1 – נת/3). התובע אף הציג מסמך המאשר קיומה של בדיקת השמאי ביום התאונה (ת/4), אותו שמאי שערך לבסוף את חוות הדעת שהוגשה מטעמו.

לאור האמור, אני מקבלת את התביעה מורה לנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 2836 ₪ בצירוף החזר אגרה בסך 50 ₪ והוצאות משפט בסך 300 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים מהמסירה, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (3/2/10) ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, כ"ו סיון תש"ע, 08 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: