נובק ואח' נ' ברונשטיין ואח'

החלטה

בהמשך להחלטות הקודמות בתיק, לעניין צו המניעה הזמני:

עיינתי בתגובתם האחרונה של המשיבים. משנתבקשו לאחוז את השור בקרניו, מסרו תשובה שתמציתה היא זו: אכן, הם פועלים שלושה לילות בשבוע לפתיחת הבר מעבר לשעות שנקבעו בהיתר הלילה; כי קיימת הבנה של העיריה – שלא נתגבשה כדי היתר פורמלי – להארכת שעות הפתיחה, עד לשעה 02:00; וכי בית משפט זה נעדר כל סמכות לדון בעניין.

ככל שהדברים נוגעים לטענת היעדר הסמכות, הרי שזו טענה גורפת, שקבלתה יש בה כדי לקעקע במידה רבה את תכליתן של הוראות הדין האוסרות על עוולות של הפרת חובה חקוקה ומטרדים. אכן, בית המשפט האזרחי אינו אוחז בסמכויות המנהליות המוקנות לגורמי הפיקוח בעירייה, ואף לא אלו של בתי המשפט לעניינים מינהליים או לעניינים מקומיים, לפי העניין. אולם אין משמעות תובנה זו כי בית המשפט האזרחי מנוע כליל מלהפעיל את סמכותו על מנת להגן על אזרח שהחובה החקוקה נקבעה על מנת להגן עליו ועל שכמותו, תוך הענקת סעדים שגם אם אינם מינהליים באופיים, יש בהם כדי להבטיח את מניעת המטרדים הפוגעים באותו אזרח.

ברם סמכות לחוד ושיקול דעת לחוד. שיקול הדעת מכווין לאי מתן הצו ה"זמני". קיימות דרכים נוספות לווידוא קיום הוראות הדין (ככל שהן אכן מופרות), בדמות של פעילות נמרצת של גורמי האכיפה בעירייה. אף אם יש לבית המשפט ברמה העיונית סמכות להתערב, הרי שנטייתו תהיה שלא לעשות כן אלא אם אין חלופה סבירה אחרת, ודאי בגדרי בקשה לסעד זמני. בנוסף, כפי שניתן ללמוד מתגובתם המפורטת הראשונה של המשיבים, הרי שהסוגייה שהעלו המבקשים בהמרצת הפתיחה ובבקשה לסעד זמני היא כזו שיש לה מגוון פנים, המחייבים בירור וליבון, שניתן לעורכם כדבעי במסגרת הליך עיקרי, ולא במסגרת הבקשה לסעד זמני. בנוסף, אין מדובר במצב שבו אם לא יינתן הסעד הזמני, אזי תתייתר התובענה, משלא ניתן יהיה עוד להעניק את הסעד המבוקש בו. כאן עסקינן הרי בסעד הצהרתי, שוודאי ניתן יהיה לתיתו בתום בירור ההליך העיקרי, אם כך ימצא המותב הדן בהליך העיקרי לעשות. וסוגייה אחרונה, החורצת את גורל הבקשה לסעד זמני במקרה דנן לשבט: בפי המבקשים רוממות אכיפת הדין המנהלי על דקדוקיו. והנה במהלך הבירור הבלתי ממצה שנערך, ושבגדרו הביעה העירייה את עמדתה, עולה כי קיימים ספקות של ממש באשר לזכותם של המבקשים להתגורר מעל לבר של המשיבים, כפי שהחלו לעשות לאחרונה, מה שמוביל להטרדה הנטענת. הסברי המבקשים מותירים עדיין תהיות באשר לעמידתם שלהם בהוראות הדין, ואיני נוטע מסמרות כמובן. אולם במכלול הנסיבות, הרי שמתן הצו הזמני המבוקש הוא מרחיק לכת. הדברים יתבררו בהליך העיקרי, שדיון בו קבוע לעוד פרק זמן קצר יחסית.

בשולי הדברים אדגיש, למען הסר ספק: אין לראות בהחלטה זו משום גושפנקה למשיבים להפר חוק. ככל שהדברים נעשים, הרי שבדיוק לשם כך נועדו רשויות הפיקוח המתאימות הקשורות בעירייה, וחזקה עליהן כי תפעלנה כנדרש לשם קיום כל הוראות הדין – בין אם בידי המבקשים ובין אם בידי המשיבים. משהיתה העירייה מעורבת גם כך בהליכים, אך משאין היא צד פורמלי, יעבירו לה המבקשים את החלטתי זו.

הבקשה לסעד זמני נדחית, אך בנסיבות ודאי שאין צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' אדר ב תשע"ד, 07 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: