נובחוב נ' אלנסאסרה

פסק דין

בפני תביעה כספית לתשלום סך 4,195 ₪ המהווים לטענת התובע את חובו של הנתבע כלפיו בגין עבודות שונות שביצע עבורו.

התובע הוא בעל עסק לביצוע עבודות חשמל ומיזוג אוויר לרכב ואילו הנתבע הוא בעל עסק להסעות ומחזיק מספר כלי רכב.

התביעה מבוססת על 4 חשבוניות מתאריכים שונים בין אפריל לספטמבר 2009.

לגבי 3 חשבוניות בסכום נמוך (קרן בסך 773 כולל מע"מ) טוען התובע כי הללו לא שולמו ואילו הנתבע טען (לראשונה בעת חקירתו הנגדית) כי שילם אותן. יש לציין כי ביחס לטענה זו של הנתבע המהווה הודאה והדחה עובר הנטל אליו להוכיח כי שילם את חובו,הנתבע לא טען במסגרת תצהירו דבר וחצי דבר ביחס לביצוע התשלום ולא צירף אל התצהיר או אפילו לא הביא ליום הדיון ראיה או קבלה היכולות לבסס תשלום כלשהו שנעשה כנגד החשבוניות הללו.

החשבונית הרביעית היא חשבונית ע"ס 3,166 ₪ כולל מע"מ מיום 20.5.09 הכוללת התקנת מדחס חדש מקורי וכן אביזרים הנלווים לעבודה כגון רצועה,שסתומים,מייבש ומילוי גז.

אין חולק בין הצדדים כי הניסיון הראשון בו הותקן מדחס שאיננו מקורי לא צלח,אין חולק שבסופו של דבר הותקן מדחס מקורי.

אלא שהמחלוקת ש"התפתחה" תוך כדי ניהול התיק איננה המחלוקת המופיעה על פי כתבי הטענות,הנתבע טען במסגרת בקשת ההתנגדות כי התובע אכן תיקן והחליף את המדחס והוא-הנתבע ביקש לחייבו רק בגין העלות המוסכמת בסך 1500 ₪+מע"מ ברם התובע סירב לקבל את התשלום. כלומר מה שהנתבע טוען בעצם הוא כי הייתה עלות מוסכמת לביצוע העבודה וכי בכל מקרה עליו לשלם רק אותה ולא יותר מכך.

גרסה זו מתחזקת בתצהיר התומך בבקשה,הנתבע איננו טוען דבר וחצי דבר ביחס לתוצאה לקויה של התיקון אלא טוען כי המדחס הוחלף או תוקן מספר פעמים ברם הוא צריך לשלם רק מה שסוכם לשלם קרי 1,500 ש" + מע"מ.

הנתבע טוען כי עצם החלפת מספר מדחסים עד שהעניין תוקן איננה מעניינו ולא הוא צריך לשאת בה.

יש לציין שהתובע טוען כי לא חייב את הנתבע בגין 2 מדחסים וכי הנתבע הוא זה שביקש להתקין תחילה מדחס חלופי והוא התובע למרות שסבר שהעניין לא יפתור את התקלה הסכים לכך.

סיכום ביניים: הנתבע מודה בחזית הגנתו בחובתו לשלם 1,500 ₪ בצירוף מע"מ שהוא סכום מוסכם לכל התיקון וטוען כי גם שילם את 3 החשבוניות ברם לא טען בתצהירו ולא הביא ראיה לכך.

מנגד התקין התובע בתחילה מדחס חלופי למרות שידע כי זה לא יפתור את הבעיה. עלות המדחס המקורי לתובע 880 ₪ בעוד הנתבע חויב ב-1,500 ₪ + מע"מ ולא ברור האם מדובר ב"רווח" או בגילום עלות המדחס החלופי מאידך ברור כי התובע צריך להרוויח משהו גם מהחלפים שהוא מתקין וממילא לא נחקר בעניין החיוב שבו חייב את הנתבע בגין המדחס ומה כולל אותו חיוב.

על פניו נראה כי לפחות חלק מהרכיבים הנוספים שנוספו לחשבונית ממאי 2009 הם רכיבים שנדרשו ע"מ להשלים את עבודת התקנת המזגן ומתוך תפיסה מקצועית כי עבודה שכזו יש לבצע ע"מ שתחזיק לאורך זמן.

סוף דבר:

מדובר בתביעה בסכום נמוך,הצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה ועל כן פסק הדין לוקח בחשבון שיקולי פשרה כגון סיכון וסיכוי ובשים לב לטענות,לראיות ולנטלי ההוכחה ביחס אליהן.

כפי שצוין לעיל,לגבי חלק מהטענות רובץ הנטל על הנתבע,לגבי חלק אחר על התובע,חזית כתבי הטענות מקבלת משקל ראוי,מה שנשאלו הצדדים ומה שלא נשאלו גם אלו נלקחים בחשבון.

אשר על כן הנני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע סך 3000 ₪ בצירוף הוצאות משפט מתונות בסך 400 ₪ ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך 1200 ₪ ,סה"כ 4600 ₪ . הסכומים בערכם דהיום וישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ו סיון תשע"א, 28 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: