נובחוב (אושייב) נ' משטרת ישראל/ תחנת נתניה

החלטה

1. בפניי בקשה להורות על ביטול צו סגירה מנהלי שהוצא ע"י רפ"ק שלמה ביום 10/2/14 לבית העסק "פיצוציית לודמילה" הממוקם ברח' ברקת 2 בנתניה. אין חולק כי נמכרים בעסק משקאות משכרים. צו הסגירה הוצא מכוח סעיף 23(א) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח 1968, למשך 30 ימים וזאת לאחר שנערך למבקשת שימוע. בבסיס הצו עומד תיק פ"א 58973/14, שעניינו מכירת חומר מסוג "נייס גיא" לקטינים.

2. המבקשת טוענת כי צו הסגירה הוצא בחוסר סמכות וכי במהלך הוצאתו נפל פגם בנוגע להליך השימוע, אשר בוצע למבקשת בעודה עצורה. עוד נטען כי לעסק היה בעבר רישיון ומכל מקום לא נשקפת סכנה לציבור מהמשך הפעלתו. לשיטת המבקשת, המשטרה לא הוכיחה קיומה של תשתית ראייתית מספקת לביסוס טענותיה כנגד המבקשת בדבר מכירת "נייס גיא" לקטינים. לבסוף, נטען מטעם המבקשת כי ההחלטה לסגור את עסקה ל – 30 יום איננה מידתית ואינה סבירה בנסיבות, בהתחשב בנזק הכלכלי העצום שהיא גורמת לה, ולפיכך התבקש ביהמ"ש, ככל שיקבע כי קיימת תשתית ראייתית מספקת, לצמצם את מספר ימי סגירת העסק.

4. ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה והפנתה לכך שבהתאם לחומר הראיות, קיימת תשתית ראייתית מספקת למכירת חומר מסוג "נייס גיא" ע"י המבקשת בעסק נשוא צו הסגירה. ב"כ המשיבה הגישה לעיון ביהמ"ש את תיק החקירה וכן מסמך סודי שסומן ת/1. עוד טענה המשיבה כי מדובר בבית עסק מועד לפורענות, אשר נסגר פעמיים השנה ופעמיים בשנה שעברה נוכח הפרות שונות. לעיון בית המשפט הוגשו מסמכי השימוע הנוגעים להפרות אלו ( ת/2 ). באשר לשימוע, הבהירה ב"כ המשיבה, כי השימוע נערך למבקשת בנוכחותה וזאת רק לאחר שהסתיימה חקירתה של המבקשת בעניין הפלילי.

5. ברמה המשפטית, טענה ב"כ המשיבה כי יש לזכור שמדובר בהליך של ביקורת מנהלית על החלטת הרשות, כאשר ביהמ"ש אינו שם עצמו בנעלי הרשות. במכלול הנסיבות, נוכח הראיות העולות מתיק החקירה, ונוכח האינטרס הציבורי החשוב במניעת מכירת סמי פיצוציות, סבורה המשיבה כי הוצאת הצו הנה ראויה ומידתית ולפיכך אין מקום להתערב בה. עוד ציינה ב"כ המשיבה כי ההחלטה לסגור את בית העסק לתקופה של 30 ימים ולא פחות מכך, מבוססת על העובדה שלחובת העסק הפרות קודמות.

המסגרת הנורמטיבית-

6. בהתאם לסעיף 23(א) לחוק רישוי עסקים, אשר מכוחו הוצא הצו נשוא הבקשה:

" קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים שבהם עוסקים במכירת משקאות משכרים, אם נוכח שהדבר דרוש לשמירת שלום הציבור או להחזרת שלום הציבור שהופר; צו לפי סעיף קטן זה תקפו יהיה לתקופה שפורשה בו, ובלבד שלא תעלה על שלושים יום".

7. תכליתו של סעיף 23 לחוק רישוי עסקים הינה לספק לרשויות האכיפה כלי יעיל ומהיר לשם עצירת פעילותו של עסק, מקום בו המשך פעילות כאמור מסכן את שלום הציבור.

הלכה היא, כי שיקול דעתו של קצין המשטרה, ככל שיקול דעת שלטוני, איננו מוחלט. זהו שיקול דעת מוגבל, ויש להפעילו במסגרת התכלית אשר לשמה יועד. יש לבחון אם מוציא הצו שקל את מכלול הנסיבות ובכללן זכויות היסוד של האזרח הנפגע מן הצו ובאם הפעיל סמכותו בהתאם לכללי הצדק הטבעי. אין ספק, כי רשות מנהלית, חייבת לכלכל מעשיה תוך כיבוד זכויות היסוד של האזרח ( ראה למשל ב"ש (ב"י) 1296/12 אואקנין נ' מ"י אשר פורסם בנבו ).

8. בעפ"א (מחוזי ת"א) 4973-03-13 י.ר. יחסי ציבור והפקות ארועים בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), נקבע בנוגע לביקורת השיפוטית אודות צווי סגירה המוצאים מכוח הסעיף בו עסקינן, כדלקמן:

" כאשר בית משפט בא לבחון בקשות מסוג זה, עליו לבחון את סבירות ההחלטה המנהלית בכלים של המשפט המנהלי.

בית משפט לא ימיר את שיקול דעתה של הרשות המנהלית בשיקול דעתו, אלא יבחן, האם שיקול הדעת של הרשות המנהלית הופעל בתום לב ועל פי שיקולים עניינים וסבירים.

על מנת שבית משפט יתערב בהחלטה מנהלית, עליו להשתכנע שנפל פגם ממשי בשיקול הדעת של הרשות המנהלית " ( ע' 3 לפס"ד ).

מן הכלל אל הפרט-

9. מהודעת הקטין, שסומנה על ידי במ/1 בתיק החקירה, עולה כי הקטין רכש בבית העסק של המבקשת, חומר מסכן מסוג "נייס גיא" מספר פעמים בשלושת החודשים האחרונים, כאשר הרכישה האחרונה התבצעה לכאורה בתחילת פברואר 2014 ( ר' ש' 15,17,19,22,93 ). מהודעת הקטינה שסומנה על ידי במ/2, עולה כי המבקשת מכרה לה בעבר בתוך הפיצוציה חומר המכונה "נייס גיא", אם כי מתאורה של העדה לא ברור האם מדובר בתאריכים המאוחרים למועד בו הוכרז החומר המכונה "נייס גיא" כחומר אסור ( קרי, לאחר אוקטובר 2013 ) ( ר' ש' 20,24,58, 37 ). המבקשת עצמה מודה כי מכרה בעבר בבית העסק חומר מסוג "נייס גיא" ( ר' הודעתה מיום 10/2/14 ש' 6,12 ), ברם לשיטתה איננה עוסקת בתקופה האחרונה במכירת החומר האסור.

10. מן המסמך שסומן ת/ 1 עולה כי נפתחו תיקי חקירה קודמים בחשד לביצוע פעילות של סחר בסמי פיצוציות תוך קישור לבית העסק וכן נטען כי קיימת תשתית מודיעינית לחשד בדבר מכירת אלכוהול וסמים לקטינים, ברם למסמך לא צורפו הידיעות המודיעיניות עליהן הוא מבוסס, באופן שמקשה על הערכת ערכיות המידע בו עסקינן.

11. מן המסמכים שסומנו ת/ 2, עולה כי בתאריך 3/6/12 נסגר בית העסק נוכח מכירת אלכוהול בניגוד לקבוע בסעיף 193א לחוק העונשין, בתאריך 27/1/13 נסגר בית העסק בשל מכירת משקה משכר לקטין, בתאריך 10/4/13 נסגר בית העסק נוכח חשד לאירוע של סחר בסמים ובתאריך 17/11/13 נסגר בית העסק נוכח מכירת משקה אלכוהולי לאחר השעה 23:00.

12. מטופס השימוע שנערך למבקשת עולה כי טרם החלטת הסגירה נערך שימוע במסגרתו מסרה המבקשת את גרסתה, לפיה היא לא מכרה "נייס גיא" והיא מבקשת עימות עם הקטינים. עוד מסרה המבקשת בשימוע כי רישיון העסק שלה בטיפול בעירייה ובכיבוי אש. לא מצאתי פגם באופן שבו בוצע השימוע למבקשת ונראה כי נתנה לה הזדמנות נאותה לומר את דבריה אף שהייתה עצורה באותה עת.